מיטב בית השקעות בסקירת מאקרו שבועית: מחר (שני) יבחרו בבנק ישראל לגבי גובה הריבית המוניטרית לחודש אפריל. כזכור, בנק ישראל בחר להותיר את הריבית לחודש מארס ללא שינוי ברמה של 2.50%. בפרוטוקול מהדיון המוניטרי טרם החלטת הריבית, עולה כי ששת חברי הוועדה המוניטרית הצביעו בעד הותרת הריבית על כנה.
החלטה זו נתמכה בגורמים הבאים:
(1) האינפלציה השנתית (ב-12 החודשים האחרונים), נמצאת בחודשים האחרונים במרכז תחום היעד. עם זאת נתון הציפיות לאינפלציה על פי שוק ההון עלה באופן משמעותי בחודשיים האחרונים ל-2.6 אחוזים. זאת במקביל לעלייה מתונה בתחזיות האינפלציה של החזאים. בבנק ישראל טענו כי עלייה זו בציפיות האינפלציה הינה טעות טכנית/הלך רוח מוטעה ולאו סכנה ליציבות המחירים בשנה הקרובה, ולכן לא הביעו דאגה יתר על מידה.
(2) בפעילות הריאלית, נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות הריאלית והביקושים בחודשים האחרונים. זאת, למרות העובדה כי בחודש פברואר נוספו מספר נתונים המצביעים על התאוששות מסוימת בצמיחה. בהמשך לדיון זה, חברי הועדה דנו בסוגיית זמינות האשראי במשק. שם, נרשמה האטה בולטת באשראי לענף הנדל"ן במקביל להאטה בכל יתר הענפים.
הוועדה הייתה מאוחדת בדעה שרמת הריבית נראית מתאימה לנתוני החודש האחרון, הן בתחום האינפלציה והן בתחום הפעילות הריאלית.
ביחס להחלטת הריבית הקרובה, הגורמים שיעמדו בלב ההחלטה הם:
הגורמים שיפעלו להותרת הריבית ללא שינוי
(1) הפעילות הריאלית הנוכחית בישראל נמצאת ברמה סבירה יחסית. מדד הייצור התעשייתי עלה בחודש ינואר בשיעור של 0.9%, בהמשך לעליה של 0.6% בדצמבר. גם בייצוא הסחורות נרשמה עלייה מחודשת. מנגד, נרשמה התכווצות ביצוא השירותים, ובמדד הפדיון של המסחר והשירותים. למרות הנתונים המעורבים, נראה כי האינדיקטורים החיוביים גברו על אלה השליליים. לראיה, המדד המשולב למצב המשק בחודש פברואר רשם עלייה של 0.2%. נזכיר, כי תחזיות הצמיחה למשק הינם באזור ה-3.2%-2.8% - קצב בהחלט יפה למשק מפותח בעת חשש מפני מיתון עולמי.
(2) האינפלציה נותרה במרכז היעד הממשלתי (1.7%), לאחר שלושה מדדי מחירים אפסיים (דצמבר – פברואר). עם זאת, לפי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-2.6%. גם, בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, נמשכה מגמת העלייה, ובמהלך חודש מרץ, הגיעו, לפי נתוני בנק ישראל לרמה של 2.8% לתקופה של שנה. זאת, לאחר שהציפיות היו ברמה של 1.7% במהלך חודש אוקטובר בשנה הקודמת.
(3) המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הנחיה להגדלת יחס הון הליבה המינימלי במערכת הבנקאית בשבוע הקודם. הודעה זו עשויה להקל על מתן אשראי ולתמוך בכלכלה המקומית. יתרה מכך, בדיונים המוניטריים לגבי החלטת הריבית הקודמת הביעו בבנק ישראל דאגה בסוגיית זמינות האשראי במשק. נראה כי, פעולה זו, של המפקח על הבנקים, בדבר סוגיה זו, נותנת תשובה הולמת לבעיית האשראי במשק, ובהחלט עדיפה על הפחתת ריבית נוספת.
(4) ברשות המיסים ציינו, בעת פרסום נתוני התקציב לחודש פברואר, כי נתוני המגמה בהכנסות מצביעים על מגמת התייצבות עם נטייה קלה לעליה הן בגביית מיסים ישירים והן בגביית מיסים עקיפים.
בנוסף לטיעונים אלה, המשך התייצבות השווקים הפיננסיים, רמת הריבית הנומינלית והריבית ריאלית נמוכה, תומכים גם כן בהותרת הריבית ללא שינוי.
מנגד, ישנם מספר גורמים שיפעלו להפחתת הריבית במשק:
(1) נותר החשש מפני הידרדרות של הכלכלה הישראלית על רקע התמורות באירופה.
(2) סקרי האמון של הצרכנים והעסקים נותרו שליליים.
(3) נתוני הפדיון בכל ענפי המשק, ופדיון רשתות השיווק רשמו ירידה קלה בחודש ינואר. נציין, כי על פי נתוני המגמה הנתונים עדיין רושמים צמיחה.
(4) החלשות השקל מול מטבעות הסחר העיקריים בכ-2%,
על פניו מראה כי בנק ישראל עומד החודש בפני החלטה "קלה" יותר מהחודשים האחרונים. האינפלציה, וציפיות האינפלציה, תומכות בהותרת הריבית על כנה ואף בהעלאה. יתר על כן, המדד המשולב וגם הייצור התעשייתי מצביעים על כך שהפעילות המשקית נמשכת ואין האטה נוספת בפעילות.
יחד עם זאת, ייתכן כי בבנק ישראל חוששים מפני חולשה עתידית והפחתת ריבית המשולבת עם ההנחיה לגבי יחס הון הליבה המינימלי של המפקח על הבנקים תביא להקלה בלחץ לקבלת אשראי, ותתמוך בצמיחת הכלכלה המקומית. אם כך המצב, אזי לאור ההמתנה בחודש הקודם יהיה זה העיתוי הנכון להפחתת הריבית פעם נוספת.
הואיל ואנו בוחרים באופציה הראשונה, אנו מעריכים כי נגיד בנק ישראל יותיר את הריבית לחודש אפריל (ב-26/3) ללא שינוי, ברמה של 2.50%.
במבט לחודשים הקרובים, אין ספק כי גובה הריבית בהמשך השנה יקבע בהתאם להתפתחויות בעולם ובישראל. לכן, האטה כלכלית או התגברות ברמת הסיכון בשווקים עשויה להביא להפחתה נוספת.
מנגד, אם הפחד לא ישוב לשווקים, והאופטימיות תחזור, אין מן הנמנע, כי אף נראה את הריבית חוזרת לעלות בחודשים הקרובים, במיוחד לאור הסביבה הכלכלית לפיה לא נראה כי הכלכלה הישראלית לא נכנסת למיתון, וחזרה של ציפיות האינפלציה משוק ההון לחלקו העליון של היעד הממשלתי.
הואיל וזו הערכתנו, אנו צופים כי לקראת סוף השנה תחזור הריבית לתוואי של עלייה.