סוף סוף הגיע הטריגר. המהלך המשמעותי שיש ביכולתו להניע מחדש את המשק הישראלי. רבות דובר על הגדלת דרישות הלימות ההון שהטיל המפקח על הבנקים בשנה שעברה, ועל השלכות המקרו שלהן. הצורך בהגדלה כה משמעותית של ההון העלתה את החשש המוצדק מכך שהבנקים יתקשו להגדיל את האשראי למגזר העסקי, ובהינתן הצפי לצמיחה מתונה בארץ ובעולם, ההשלכות של הדרישה הזו עלולות לגבות מחיר גבוה מהמשק. במקביל, הצורך בהגדלת ההון אמור היה להגביל מאוד את יכולתם של הבנקים לחלק דיבידנד.
כל זה גרם לנו לשנות את תמחור הבנקים באופן כזה שהיעד למכפיל ההון של הבנקים הגדולים עמד על 0.85 לעומת 1 בימים רגילים. אבל עכשיו זה השתנה. הפחתת הדרישה להגדלת ההון מ 11% בעוד ארבע שנים ל 9% בעוד שלוש שנים משנה את כל מה שנכתב לעיל. בעוד שלפי הדרישה המקורית חזינו שהבנקים הגדולים לא יחלקו דיבידנד במשך כשלוש שנים, הרי כעת זה יורד לשנה לערך. חשוב מכך, כנראה שמחנק האשראי שכה חששו ממנו, ימנע. בעקבות זאת, יתכן ונחזה ברגיעה בתחושת הלחץ שליוותה את הסקטור העסקי בעת האחרונה כפי שהיא באה לידי ביטוי בסקרי העסקים האחרונים. הבנקים הם עדיין "החמצן של המדינה" או לכל הפחות, "החמצן של המשק". לפיכך, ההקלה שלה זכו אמורה לחלחל לכל פינות המשק ולהשפיע לטובה על ביצועיו בעת הקרובה.
עוד טרם ההודעה פורסמו מספר נתונים שמעידים על שינוי קל בציפיותיו של המגזר העסקי. לאחר שבמהלך החודשים האחרונים המגזר העסקי הביע פסימיות רבה לגבי ההתפתחויות הכלכליות במשק המקומי, חל שינוי לטובה בנתונים שפורסמו ב"סקר הערכות המגמות בעסקים" שפורסם ע"י הלשכה. בפעם הראשונה מזה חודשים רבים, המגזר העסקי צופה לשיפור בכל הפרמטרים שנכללים בסקר, ביניהם : צפי לשינוי בהיקף ההזמנות לשוק המקומי וליצוא, ובמקביל גם לשינוי חיובי בהיקף הייצור ובמספר המועסקים.
המגמה הזו מקבלת חיזוק מצד נתוני הסחר חוץ שהתפרסמו אף הם השבוע. המשק רשם אמנם גרעון המסחרי גבוה של כתשעה מיליארד ₪, אלא שמבט מעמיק ברכיבי היבוא מראה שחומרי הגלם שהיוו כשליש מהיבוא עלו בארבעה אחוזים לערך בחודשים דצמבר – פברואר לעומת עלייה מזערית בשלושת החודשים שלפני כן. בנוסף, באותה תקופה יבוא מוצרי ההשקעה צמח ב 15%, כאשר מרבית העלייה נרשמה בתחום של מכונות וציוד. הוסיפו לזה את ההקלה שקיבלה המערכת הבנקאית, נתוני המקרו החיוביים שמנפקת כלכלת ארה"ב, ייצוב גוש האירו, ויתכן שגם בסוף השנה הזו נתפלא לגלות שהקונצנזוס של תחזיות הצמיחה של המשק המקומי היה נמוך מדי.
לפחות ממה שמשדר שוק האג"ח, יש סיבה לאופטימיות. בעוד שעליית התשואות בשבועות האחרונים יוחסה לחשש מפני האינפלציה (זה באמת הזמן לשאול : למה הריבית ירדה ?), הרי שעם פרסום הודעת הממונה על הבנקים, נרשמה עליית מדרגה נוספת בריבית החזויה לרמה שנעה בין 2.9% - 3. על בסיס מה אנחנו קובעים שהעלייה בריבית החזויה קשורה בציפייה לעלייה בשיעור הצמיחה ולא לאינפלציה ? בשל הסיבה הפשוטה שהעלייה בריבית בימים האחרונים קרתה תוך כדי שמירה על אותה רמה של ציפיות אינפלציוניות. במידה והמשק אכן יפגין שיעורי צמיחה גבוהים מהקונצנזוס, אפשר לצפות שתהליך עליית התשואות יימשך. אם נניח שהאיגרת לשנה תתייצב על רמה של כ 3%, ובשל הציפיות לעלייה בשיעור צמיחת המשק, השיפוע ישמור על תלילותו, הרי שהעקום עתיד לעלות בעוד כשליש האחוז. מה שאומר, לא רק שעליית התשואות עד כה אינה מהווה הזדמנות להארכת המח"מ, כי אם יש אפילו לקצר את המח"מ.
לפיכך, למרות שהמח"מ של התיק השקלי שלנו עמד בעת האחרונה על כשנתיים וחצי – שלוש שנים, אנו מקצרים אותו לשנתיים לכל היותר. המח"מ בתיק הצמוד יקוצר קלות לכיוון ארבע שנים.
בסדר, השלמנו עם זה שנתקשה מאוד להרוויח מאחזקה באג"ח ממשלתי, אז איפה כן ? זה בדיוק הרגע לפינה השבועית הקבועה שנקראת : "אפסילון ממליצה על אג"ח קונצרני". מעבר לעובדה שהמרווחים נותרו קורצים כשהיו, הרי השינוי בדרישות להלימות הון בבנקים מפחית את החשש (גם אם היה נמוך) לגבי יכולתן של החברות לקבל אשראי בבנקים ולמחזר את חובן. המהלך של המפקח על הבנקים יגביר את ביטחונם של המשקיעים לגבי נגישותן של החברות לאשראי במערכת הבנקאית, וכמובן גם לגבי יכולתה של המערכת הבנקאית לספק את האשראי הזה. לפיכך, אנו שבים ומצביעים על האפיק הקונצרני כאפיק המועדף עלינו מבין כל האפיקים הסולידיים. אנחנו סבורים שמרווחי התשואה הגבוהים בין הקונצרני לממשלתי יספקו "כרית ביטחון" במידה ותחזיתנו לעליית תשואות באג"ח ממשלתי תתממש.
במקביל, הגדלנו את החשיפה שלנו למניות הבנקים מעבר למשקלם בשוק. התחלנו במהלך לפני הודעת המפקח על הבנקים בשל המחיר האטרקטיבי אליו הם הגיעו, ולאחר ההודעה הגדלנו פעם נוספת. אנו עדיין מחזיקים בדעה לפיה חלק לא מבוטל מהמניות במדדים העיקריים (עליהם כתבנו לפני שבועיים) ימשיכו לסבול מסנטימנט שלילי בשל השינוי החד שחל בסביבתן העסקית. לפיכך ועל אף העליצות ששבה לשוק, אנו סבורים שגם היום יש לנקוט במדיניות סלקטיבית בבחירת המניות.
לסיום, מילה לרגולטור (במקרה הזה, בנק ישראל) : אתה רואה שאתה יכול אם אתה רוצה.