ההודעה של בנק ישראל היום על מתווה הלימות ההון של הבנקים התקבלה בעליות שערים חדות בשוק בתל אביב מכיוון שהיא יצרה וודאות!!!
להחלטה של בנק ישראל אנו מתקשים לקרוא הקלה או הגמשה בדרישות הלימות ההון שכן בנק ישראל מעולם לא קבע יעד הלימות הון גבוה יותר, הוא רק אמר שהוא מכוון לדרישות מעט גבוהות יותר (סוג של משא ומתן אם תירצו) אך היעד מעולם לא נקבע.
ברגע שנקבע היעד, עולה הוודאות באשר לפעילות העסקית של המערכת הבנקאית והמשקיעים מסוגלים לתמחר אותה. כך מחישוב שלנו בנק לאומי שיצטרך לעמוד ביעד הלימוד הון ליבה של 10%, יזדקק ל-6 מיליארד ₪ נוספים (אפילו קצת פחות בניכוי הרבעון הרביעי של השנה) סכום השווה ערך לרווחי הבנק בתוך שנתיים וחצי, ומכיוון שהוא יצטרך לעמוד ביעד עד 2016, הוא עשוי לחלק דיבידנדים גם בשנים הקרובות ואף להגדיל אשראי. מזה חודש ימים אנחנו טוענים כי המשק המקומי מצוי על סף מחנק אשראי וכי אנו מצפים להתערבות של הרגולטור. ההודעה של בנק ישראל כיום עשוי לשחרר מעט את הרסן מעל שוק האשראי ואנחנו עדיין מצפים לצעדים נוספים.
הטענה כי הרגולציה המוגברת חונקת את המשק ותחליש את הכלכלה המקומית היתה תמיד מעט בעייתית. ליבת הבעיה לא היתה הרגולציה ובטח לא המטרות שלה, אלא חוסר התיאום שלה ואי הוודאות שהיא יצרה בקרב המשקיעים. שוק מפוקח יותר, תחרותי יותר ויציבות פיננסית עשויים להוביל למשק חזק יותר בעתיד. עם זאת קשה מאוד להתעלם מהתגברות הרגולציה והחקיקה בכל הסקטור העסקי שנעשתה לפחות כך נדמה ללא תיאום מבני ומחשבה נוספת על השלכות המשנה. כך לדוגמא לא ברור עד כמה נלקחו בחשבון ההשלכות של דרישות הון ומגבלות האשראי במערכת הבנקאית (בנק ישראל), במקביל למגבלות על מתן אשראי בקרב המשקיעים המוסדיים באמצעות חוזר חודק ותקנות ההשקעה החדשות (האוצר) במקביל לדרישה לפרק את ה"פירמידות" הממנפות (ועדת הריכוזיות) ועוד – כל אלה מובילים בסופו של דבר למחנק אשראי שמוביל לירידה באיתנות הפיננסית של הפירמות שבאופן די פרדוקסלי, מסכנים את היציבות של המערכת הבנקאית (אותה יציבות שרצו לחזק) שהרי הפירמות לוות מהבנקים.
דוגמא נוספת מצויה בתחום החיסכון ארוך טווח. לאחר קביעת מתווה דמי הניהול בתחום נראה כי הוודאות לגבי ההכנסות העתידיות עולה, מה שסיפק רוח גבית לסקטור וייתכן שאפשר להוציא אל הפועל את העסקה הכי גדולה שנעשתה בתחום בארץ. נזכיר כי עדיין קיימת מספר חברות ביטוח על המדף.
נכון להיום קיימים עדיין מספר תחומים שממתינים להשלמת חקיקה זו או אחרת המעיבים על התנהגות הפירמות והמשקיעים. דוגמא לכך ניתן לראות בתחום הרכב והליסינג, השלמת החקיקה בנושא הריכוזיות ומעמדן של ה"פרמידות", השלמת תקנות ההשקעה החדשות (במיוחד בהקשר לחשיפה ללווה וקבוצות לווים), תשתיות הגז וכו’.
תוכנית מובנית למספר שנים קדימה, נאמר חמש שנים בדומה לתוכניות החומש הסיניות, היתה יוצרת וודאות גבוהה יותר בקרב המשקיעים וככל הנראה היתה מאפשרת לרגלטור לחזות טוב יותר את ההשלכות המשניות של כל אחד מצעדיו, על הסקטור העסקי ותתי הסקטורים וציבור המשקיעים.