מאז הקיץ האחרון הכלכלה הישראלית וקולות המחאה הולכות יד ביד. זה התחיל עם קול מחאת הדיור של דפני ליף ושות’, שהתרכז תחילה במחירי הדיור הגבוהים ,המשיך מול המונופולים המקומיים כגון תנובה ומחירי הקוטג’ ועכשיו עוד מחלבה קונצרנית כשטראוס שמנסה להוכיח השכם וערב שהפער בין המותגים שלה (בעיקר הפסק זמן) הנמכרים בארץ בין מחיריהם בארה"ב הם לא כה עמוקים. נראה שיש מלחמה אינסופית בין התרבות המונופוליסטית בארץ, שהורגלה עד לא מזמן להוביל את המשק עם מספר חברות ציבוריות שהינן מונופול יחיד לא באחוזים ,אלא חברה ללא מתחרה: חברת החשמל, חברת התעופה ,אל על, בתי הזיקוק ועוד, לבין הציבור שהחליט להיות אקטיביסט פתאום, כי המצב באמת נהפך לקשה. נוצר צורך עם הזמן בעידוד לתחרותיות במשק. כשיש אלטרנטיבות מוחים פחות, כך בדומה גם שוק הסלואר עם הסכמי הניידות בתחילה ולאחר מכן עם החלטת הרגולציה להקל את הקנסות ועכשיו הרפורמה הגדולה, מפעיל סלולארי נוסף והזן החדש: מפעיל סלולארי וירטואלי. ספק סלולארי עם כוח הפצה גדול ללא צורך בתשתית. מדוע? כי אותו מפעיל משתמש בתשתית של אחת מחברות הסלולאר הקיימות. בצורה זו השוק נפתח לתחרות בריאה ברובה.
בשבוע האחרון פרסמה הועדה לעידוד התחרותיות במשק את המלצותיה בנוגע להחזקות צולבות בגופים פיננסים וריאליים. הוועדה המליצה על איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי משמעותי. כאשר תאגיד פיננסי משמעותי הינו תאגיד שמנהל נכסים מעל 40 מיליארד ש"ח ותאגיד ריאלי משמעותי הינו תאגיד שפידיון המכירות שלו בישראל הינו מעל 6 מיליארד ש"ח או שהיקף האשראי צורך בישראל מעל 6 מיליארד ש"ח. בהסתכלות המאקרו כלכלית שלנו אנו מעריכים כי החלטות הועדה לעידוד התחרותיות במשק בתוספות להחלטות ועדת טרכטנברג וועדת זליכה לענף הרכב, יובילו בטווח הקצר – בינוני לאינפלציה נמוכה מאמצע היעד. תחרות מחירים ע"פ התיאוריות הכלכליות (וע"פ המציאות) מובילה לכך שהמחירים יורדים. אנו לא מצפים שהמשק הישראלי יהיה משק "משוכלל" אבל שיהיה פחות מונופוליסטי וההשפעה של זה תבוא לידי ביטוי במחירים. בשנתיים האחרונות אנו רואים איך החלטות שמובילות להגברת התחרות (אם ע"י רגולציה ואם ע"י כניסת מתחרים חדשים מחו"ל) משפיעות על שוק התקשורת ועל שוק ההלבשה והנעלה.
עדכון אינפלציה לחודש הקרוב - למרות הודעת רשות החשמל על עליית מחירי החשמל בתחילת חודש פברואר בכ- 6.6%, בפועל המחירים עדיין לא עלו. לפיכך אנו מעדכנים מטה את תחזית חודש פברואר ל- 0%. התחזית לחודש מרץ עודכנה ל- 0.3% בעקבות העלייה במחירי החשמל.
המחאה עוד פה – בתחילת השנה הערכנו כי פירמות יתקשו להעלות מחירים בשנה הקרובה וכי המחאה החברתית עשויה לחזור בשנה הקרובה במתכונת "קשה יותר". חברת שטראוס שהסתבכה השבוע עם גולשי הפייסבוק מוצאת עצמה בתסריט דומה לזה של תנובה כאשר כבר קיימים קולות ברשת להחרים את מוצרי החברה. בשלב זה החברה עוד מנסה להבהיר ולגשר, אך ניסיון העבר מלמד כי ניסיונות אלו נועדו לכישלון. כוחה של המחאה חזק ואינו עוסק בחברה זו או אחרת, גם לא במיקום גיאוגרפי זה או אחר. המחאה היא גלובלית והחברות משמשות בסך הכל "כלי" במטרה הכוללת שלה לצימצום פערים חברתיים.
שטראוס איבדה 6% מערכה השבוע. חברה נוספת הסובלת ממחאה ורגולציה הינה חברת פרטנר שפירסמה השבוע דו"ח חלש במיוחד לרבעון הרביעי ואיבדה כ-5.5%.
בנימה אופטימית זו החורף ממטיר את גשמיו האחרונים ובקרוב יינתן פתח לפריסת אוהלים מחודשת, או שמא תהיה זו שינה ערבה יותר בקוטג’". ניקח "פסק זמן" קצר למנוחה ונמשיך הלאה.