על פי נתונים שנאספו על-ידי חברת המחקר IVC Research Center, אשר מנתחת את הממצאים בשיתוף עם פירמת ראיית החשבוןKPMG סומך חייקין. קרנות הון הסיכון הישראליות שבו לגייס כספים בשנת 2011, אחרי שנתיים קשות במיוחד.
אף לא דולר אחד גויס במהלך שנת 2010 בידי הקרנות, ורק 256 מיליוני דולרים גויסו ב- 2009, ירידה של 76 אחוזים מהיקפי הגיוס ב- 2008. קרנות הון הסיכון הישראליות גייסו בשנת 2011 סכום של 796 מיליוני דולרים המהווים משב רוח מרענן ונחוץ לתעשיה המקומית, גם כשמדובר בסכום הרחוק עדיין מהיקפי הגיוסים בבציר 2007-2008.
שבע קרנות שגויסו בשנת 2011 נחשבות ל- "מיקרו קרנות". קרנות אלה, המנהלות עד שלושים מיליון דולר, משקיעות סכומים קטנים יחסית ולרוב מתמקדות בחברות בשלבים מוקדמים. מיקרו קרנות גייסו 87 מיליון דולר ב- 2011, 11 אחוזים מסך ההון שגויס בידי הקרנות, בקירוב.
מתוך 14 הקרנות שגייסו כסף ב- 2011, שמונה מנוהלות בידי גופים חדשים בשוק הון הסיכון המקומי, או גופים שגייסו את קרן ההון סיכון הראשונה שלהם בישראל. שש מיקרו קרנות גויסו על ידי שחקנים חדשים. שחקנית חדשה אחרת בזירה היא קרן אורבימד ישראל, קרן הביומד הראשונה שגויסה במסגרת תוכנית הממשלה לתמרץ השקעות בתחום מדעי החיים בישראל. במסגרת התוכנית, התחייבה ממשלת ישראל להשקיע כחמישים מיליון דולר בקרן, כנגד השקעות יתר השותפים המוגבלים. אורבימד אדוייזורס, גוף ההשקעות האמריקני שיזם את הקמת הקרן, אמנם השקיע בעבר בארץ, אך זוהי עבורו הכניסה הראשונה לארץ באופן מוסדר באמצעות נציגות מקומית וקרן המוקדשת להשקעות בישראל.
עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה,ב- KPMG סומך חייקין מסביר כי: "ברחבי העולם, כמו גם בישראל, תעשיית הון הסיכון מתכווצת מבחינת מספר הגופים המגייסים קרנות חדשות. שותפים מוגבלים המשקיעים בקרנות הון סיכון הפכו לסלקטיביים יותר, ומעדיפים להשקיע בקרנות הבולטות ביותר. יתר התעשיה ממציאה עצמה מחדש באמצעות מודלים חדשים להשקעות שיקסמו לשותפים מוגבלים באמצעות דמי ניהול ותקורה מופחתים, והתחייבויות הוניות גמישות יותר".
מבחינה היסטורית, ההתפתחות של תעשיית הון הסיכון הישראלית מתוארת בשישה מחזורים לפי שנת בציר של קרן הון סיכון, שהחלו בשנת 1992 והגיעו לשיא בשנת 2000 עם יותר מ-2.8 מיליארד דולר שגויסו באותה שנה. המחזור השישי הינו הנוכחי, שהחל בשנת 2011, וביחד עם שלושה המחזורים הקודמים (מאז שנת 2000), קרנות הון סיכון ישראליות גייסו סכום כולל של 10.7 מיליארד דולר. סכום זה מהווה 73 אחוזים מ- 14.7 מיליארד דולר אשר גויסו להשקעות בתעשיית ההיי-טק הישראלית בין השנים 1992 ו- 2011 על ידי קרנות הון סיכון ישראליות.
" להצלחה של קרנות הון הסיכון הישראליות בגיוס קרנות המשך במחזור הנוכחי ובמהלך 2012 ו- 2013 תהיה השפעה מכרעת על תפקודה הכולל ועתידה של תעשיית ההיי-טק המקומית, ושל הסטארטאפים במיוחד", אומר קובי שימנה מנכ"ל חברת המחקר IVC. "יותר מעשרים קרנות נמצאות כרגע בתהליך של גיוס כספים, מרביתן מנוהלות בידי הגופים הותיקים בתעשיית הון הסיכון המקומית המגייסים כעת קרנות המשך. לגיוס מצטרפים מספר שחקנים חדשים , בעיקר מיקרו קרנות חדשות שצפויות להצליח במאמצי הגיוס, לאור הטרנד המצליח לאחרונה של מיקרו קרנות וקרנות אנג’לים. בסך הכל, אנו צופים כי קרנות הון סיכון ישראליות יגייסו כ- 800 מיליון דולר ב- 2012 שיוקדשו להשקעה בחברות היי-טק ישראליות, בדומה לגיוסי 2011", מסכם שימנה.
לפי הערכות IVC, בתחילת 2012 ההון הפנוי להשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות עומד על 1.66 מיליארד דולר. מתוך סכום זה IVC מעריכה כי למטה מ- 300 מיליון דולר יוקצו להשקעות ראשונות, ואילו היתר שמור להשקעות המשך.
עופר סלע מוסיף: "בשנים האחרונות תעשיית ההיי-טק הישראלית הפכה לגלובלית יותר מבחינה זו שחלק ניכר מן ההשקעות מגיע ממשקיעי הון סיכון שאינם ישראלים. שיאי ההשקעות ב- 2011 מעידים כי משקיעים זרים מוצאים עניין רב בישראל, ואנו מצפים כי מגמה זו תמשך".
לפי נתוני סקר IVC-KPMG שפורסמו לאחרונה, חברות היי-טק ישראליות גייסו ב- 2011 סכום של 2.14 מיליארד דולר. עשרים וחמישה אחוזים מן הכספים הושקעו בידי קרנות הון סיכון ישראליות. היתר הושקע בידי משקיעים אחרים, ישראלים וזרים. בהתחשב בצרכי התעשיה, ובעובדה שהכספים שבידי הקרנות המקומיות אמורים להספיק לפחות לארבע השנים הקרובות, קיים פער ניכר בין הביקוש למימון להיצע האפשרי – לקרנות הון הסיכון הישראליות חסרים כבר כעת למעלה ממיליארד דולרים.