האיחוד האירופי אישור הלילה את חבילת החילוץ השנייה בסך 130 מיליארד אירו ליוון. במסגרת החבילה יוותרו הנושים מרצון על 53.5% מסך החוב, החלטה זו הייתה הכרחית על מנת שיוון תצליח לפדות חוב בסך 14.5 מיליארד אירו כבר ב-20/3. לפי המתווה עליו הוסכם, שיעור החוב הציבורי של יוון, העומד עתה על 160% מהתמ"ג, יקטן עד 120% או מעט גבוה מכך עד שנת 2020.
רונן מנחם מנהל האגף לאסטרטגיה כותב כי אף כי יוון ניצבת בפני תקופה קשה (תצטרך ליישם את כל הקיצוצים עליהם הכריזה וגררו מחאה חברתית אלימה ולקוות כי חבילת החילוץ תספיק לה הפעם), יש כאן אמירה של האיחוד, כי יש למנוע מיוון להגיע לחדלות פירעון, לפחות כל עוד לא ניתן להבטיח כי התפתחות מעין זו לא תחלחל למדינות מועדות אחרות ותחולל אפקט שרשרת.
בעקבות אישור חבילת הסיוע האירו עלה קלות, איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ירדו והלך הרוח בשוקי המניות באסיה, שהיו תנודתיים בהמתנה להודעה, השתפר. עם זאת, התגובות מינוריות, לדעת מרונן מנחם בגלל שתי סיבות:
בסופו של דבר, בהתחשב בחלופות הגרועות, לא היה סיכוי של ממש לכל תוצאה אחרת.
ברור כי מדובר בצעד ראשון, שהתקבל בלחץ זמן, אך כעת נחוצים עוד שיפורים רבים מצד יוון ולא ברור אם מצבן של מדינות אחרות לא יורע בהמשך. יש לזכור, בהקשר זה, את הורדות הדירוג/אופקי הדירוג החוזרות ונשנות מצד שלוש סוכנויות דירוג האשראי השונות למדינות רבות ביבשת וכן למוסדות הבנקאיים שלהן.
אולם, אחת התוצאות החיובית היא, כי בתקופה הקרובה עשוי הנושא לרדת קמעא מסדר היום ותשומת לב רבה יותר תופנה לנתונים הכלכליים. כפי שלמדנו מהמדד המשולב של OECD לכלכלות גוש האירו, מחציתן מגלות לאחרונה מומנטום חיובי, לאחר שהיו בהאטה במשך מספר חודשים. מדדי מנהלי הרכש במספר מדינות בלמו אף הם את ירידתם מחודשי הקיץ והסתיו.
הדבר עשוי להוליך לתוצאות כלכליות טובות יותר ברביע הראשון של 2012, לאחר שברוב המדינות התכווץ התוצר בשלהי השנה שעברה; בדרך תתכנסנה מדינות האיחוד האירופי לאשר אמנה פיסיקאלית חדשה. בד בבד עם המעורבות הגדולה יותר של הבנק המרכזי האירופי, שהחלה לשאת תוצאות (איגרות חוב של מדינות כגון ספרד ואיטליה נרכשות על ידי בנקים בהנפקות ותשואות הפדיון שלהן יורדות בעקביות), ליווי של קרן המטבע וסימני התאוששות מעבר לים, עשוי עיתוי קבלת ההחלטה להוות קטליזאטור חיובי להשתפרות נוספת באווירה בשוקי ההון.