ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום את בקשת משרד המשפטים לתקן את תקנות שירות נתוני אשראי, שנועדו לאפשר לחברות המספקות נתוני אשראי לשקף את היסטוריית האשראי של לווים. התיקון הנוכחי נועד לתת לרשם נתוני אשראי סמכות לקבוע ולעדכן את גובה הביטוח והערבויות הבנקאיות הנדרשות מהחברות שקיבלו רישיון לספק נתוני אשראי.
נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף תכלת, הסביר כי הערבויות והביטוח נועדו להגן על אנשים שעלולים להיפגע מהפעולות של בעלי הרישיון לספק נתוני אשראי. לפי התקנות שאושרו, הרשם יקבע את גובה הביטוח בהתחשב, בין היתר, במספר הדוחות שמסר או ימסור בעל הרישיון, ניסיונו המקצועי של בעל הרישיון, סכום הפיצויים או סכומים אחרים ששילם בעל הרישיון בשל אחריותו למי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, כמות הדרישות לתשלום פיצויים ועוד.
עו"ד ניר גרסון מהרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים אמר כי הכוונה היא למתן את מדרגות הביטוח העליונות מ-25 מיליון שקל היום במדרגה הבינונית ל-20 מיליון שקל ולהוריד את המדרגה העליונה מ-50 מיליון שקל ל-30 מיליון שקל. עו"ד גרסון הסביר כי בעבר נקבע רף גבוה לערבויות, מאחר שהשוק היה חדש ולא ניתן היה לחזות איזה נזקים ייגרמו אם בכלל. הוא אף ציין עד היום מעולם לא הוגשו תביעות בנושא.
לפני פחות מחודשיים אישרה הוועדה תיקון לתקנות, שנועדו להסיר חסמים בהעברת נתוני אשראי על לקוחות, לחברות המספקות מידע על הנתונים הללו שעל בסיסו נבנה דירוג האשראי, ולאפשר יצירת תשתית מידע שתסייע להתפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי ולקדם את התחרות בתחום. לדברי עו"ד גרסון, עדכון המדרגות לוקח בחשבון שבעקבות התיקון ייתכן ופוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לאדם או חברה כתוצאה מעבודת בעלי הרישיונות עלה.
במהלך הדיון התברר שישנם עשרות פניות של אנשים שלא יכולים לקבל אשראי למשך 5 שנים, מאחר שלא ניתן לציין בדוח האשראי את העובדה שאדם הסדיר את חובו תוך פרק זמן קצר. היו"ר שאמה-הכהן ביקש לבחון את הסוגיה על מנת לבדוק אם ניתן להפריד בין מי ששילם את חובו למי שלא. עו"ד תכלת אמר כי צריך לשקול את הנושא בכובד ראש, וכי הוא נבחן במסגרת צוות של בנק ישראל שכונס בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג.