אמיר כהנוביץ’, כלכלן ראשי בכלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: עליות הבוקר בבורסות אירופה בהמתנת המשקיעים לפסגת שרי האוצר באירופה הערב בבריסל ולאחר פרסום אתמול של פרטים מטיוטת הסכם המימון של החובות היווניים. לפיהם ממשלת יוון תמכור החזקותיה בשש חברות גדלות שבבעלותה, תפחית את שכר המינימום, תפטר עובדי מדינה ותמשיך למכור נכסי מדינה במטרה לגייס 50 מיליארד יורו. עם זאת, מנהיגי יוון עצמם שוב לא הצליחו להגיע אתמול להסכמה לגבי הרפורמות הנדרשות ממנה לקבלת חבילת החילוץ מקרן הסיוע. נזכיר שהדד-ליין של יוון הוא ה-20 למרץ, אז היא תידרש לשלם 45 מיליארד אירו. כולם מאמינים שלא ימשכו את המשא ומתן איתה עד לרגע האחרון, אבל לנו דווקא יש תחושה שממש כן.
יום שני לשביתה במשק ובבורסה בת"א שובתת גם היא. אלא שהמשקיעים לא שמים לב שהבורסה שובתת כי הם כבר התרגלו מהתקופה האחרונה שבין כה וכה שום דבר לא קורה בה (מחזורים נמוכים- ראו הרחבה). למה ללכלך? מדד ת"א 100 עלה ב-13% מהשפל בספטמבר 2009, כן אבל ממוצע שוקי המניות בעולם (מדד All Country MSCI WORLD) עלה ב-20%, מה שמכניס אותו רשמית להגדרה של שוק שורי! די, למה הוא שורי ואנחנו צבי (מלשון צב)? – חסרי הרגש: "הפזיזות מהשטן".
ה-ECB יספוג הפסדים עבור יוון? הבנק המרכזי של אירופה רכש עד כה למאזניו מהשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות של יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה ב-219.2 מיליארד אירו, כשהוא הסביר את הרכישות לא במימון אותן מדינות אלא בניסיון להתגבר על חוסר התפקוד בשוקי האג"ח של אותן מדינות שחוסם את המדיניות המוניטארית שלו. אלא שרבים בכל זאת קיוו לפתרון בו הבנק המרכזי יודיע שהוא מוותר על החובות שרכש ובכך מקל על בעיית החובות באיחוד. פיתרון כזה הוא ממש לא פיתרון קסם ומשמעותו היא הדפסת כסף, מהלך שיגרום לזעזוע אדיר למערכת המוניטארית באיחוד ולפגיעה נואשת במטבע.
התנגדותו הנחרצת של ה-ECB (הבנק המרכזי באירופה) לויתור על חובות היוותה בעיה גם מול הנושים הפרטיים של יוון, שדרשו שאם הולכים לפתרון של ויתורים ליוון אז שכולם ישתתפו, כולל הגופים הציבוריים (ובניהם ה-ECB). ל-ECB יש אג"ח יווניות נקובות ב-50 מיליארד אירו אותן הוא רכש בשוק המשני ב-39 מיליארד אירו והן תקועות שם כמו עצם בגרון.
לפי השמועות נרקמת בימים אלו תוכנית בה ה-ECB ימכור את האג"ח שברשותו לקרן הסיוע האירופאית (ה-ESFS) תמורת אג"ח שזו הנפיקה (אג"ח בדירוג AAA). השאלה הגדולה היא באיזה מחיר ימכור ה-ECB את האג"ח היווניות שברשותו ל-ESFS (קרן הסיוע האירופאית)? כי אם הוא ימכור אותן תמורת המחיר בו הוא רכש אותן (39 מיליארד יורו) אפשר לטעון כי למעשה הוא כן מחק אילו חובות (הדפיס כסף) כי הן שוות היום יותר מהמחיר בו הוא רכש אותן, ובלי קשר, למה שלא ילך לפדיון וידרוש את כל הסכום? אם המחיר בו ה-ECB ימכור את אגרות החוב יהיה נמוך מערכם הנקוב ובטח אם משוויין היום בשוק המשני יהיה מדובר בציון דרך בניהול המשבר בגוש האירו.
ה- EFSF לא מתכוונת להישאר עם האג"ח הללו אלא למכור אותן ליוון כנראה במחיר שבו ה-ECB רכש אותן בזמנו, ב-39 מיליארד יורו, מה שיביא את יוון למחוק עד 11 מיליארד יורו מחובותיה (סוג של Buyback). חשש נוסף הוא שמהלך כזה יפתח פתח למדינות נוספות לדרוש ויתור דומה. מעניין כמה זמן זה ייקח?:
כבר? אירלנד רוצה כמו ליוון: רויטרס דיווח כי שר האוצר האירי, מייקל נונאן, אמר כי הבנק המרכזי של אירופה עשוי להשתכנע לעשות ויתורים מהסוג של יוון גם לאירלנד. "אם הבנק המרכזי מוכן לעשות סוג כזה של ויתור ליוון זה מעודד אותי לחשוב שהוא יהיה מוכן לעשות ויתור דומה גם על האג"ח של אירלנד". קנאים. להערכתנו ויתור של ה-ECB על חובות ליוון הוא צעד מסוכן ולא נכון:
עצמאות הבנק המרכזי באירופה נפגעת? כאמור עד כה פעל הבנק המרכזי באירופה רק במסגרת הסמכויות המוניטאריות שלו, אחת הפעולות הבולטות שלו הייתה השקת תוכנית LTRO בחודש דצמבר: יותר מ-500 בנקים אירופאים ניצלו את חלון האשראי שפתח ה-ECB בחודש דצמבר ומשכו דרכו 489 מיליארד יורו. התוכנית הצליחה להוריד את פרמיית עלויות המימון של הבנקים, ביחס לריבית על היורו, אל מתחת ל-1% (ראו גרף בנספח בסוף הסקירה). אלא שהצלחה אמיתית של התוכנית תהיה לא רק עמידותם של הבנקים, אלא גם תפקודם. כלומר, מתן הלוואות! מה שצריך להתברר בחודשים הקרובים. מלבד התוכנית הפחית ה-ECB את הריבית המוניטארית ל-1% וזו צפויה להישאר ברמה זו זמן רב. גם רכישות האג"ח שביצע בזמנו ה-ECB ועלולות להיתפס כדלת אחורית למימון, הוסברו כחלק ממדיניותו ליציבות מחירים. אלא שכעת השמועות כאמור על אפשרות לויתור על חלק מהחובות מעלות שאלות לגבי עצמאותו ואמינותו.
מחזורי המסחר- שוק ההון בדיסוננס קוגניטיבי: לאחרונה נפלו מחזורי המסחר בת"א בחדות ולמעשה מספר המניות שהחליפו ידיים בממוצע ב-50 הימים האחרונים נמוך ב-40% ממספרן בנובמבר 2010 והנמוך ביותר מאז הקיפאון בשוק בספטמבר 2008. רבים נוטים לייחס את הקיפאון בשוק המניות הישראלי לרגולציה המתהדקת סביב החברות המקומיות וסביב המשקיעים, את המחאה החברתית שהאפירה את הסביבה העסקית ואת ביצועי החסר של שוק המניות הישראלי בשנה האחרונה שבעקבותיו החלו הגופים המוסדיים להעביר השקעות לחו"ל וייבשו את שוק ההון המקומי. אלא שנתונים מהעולם מראים שהתופעה איננה ייחודית רק לישראל ובשוקי המניות בארה"ב למשל ירד נפח המסחר מיוני 2010 בשיעור דומה של 38%. אז מה מקפיא את שוקי המניות בעולם?
ציבור המשקיעים מחזיק בשתי דעות סותרות, מצד אחד הם אופטימיים לאור נתוני ההתאוששות הכלכלית, במיוחד מכיוון ארה"ב, אך מצד שני חוששים מהבעיות באירופה וביוון בפרט.
השאלה האם כאשר הבעיה היוונית תיפתר זה יספיק כדי להרגיע את הציבור ולהחזיר את המחזורים לרמות רגילות, או שמא אלה יחליטו לחכות עד לפתרונן של כל המדינות באירופה. להערכתנו, הסיפור עם יוון הוא הגורם המרכזי לדיסוננס, כשברקע אמון המשקיעים לגבי איטליה וספרד מתחיל לחזור, מה שבא לידי ביטוי בירידת התשואות עליהן, יוון היא המטרידה העיקרית. אנחנו אומנם לא מצפים שלאחר הסדר עם יוון יחזרו המחזורים לשיא של נובמבר 2010, אבל אנחנו בהחלט מעריכים כי נראה שיפור משמעותי.