המחוזי בתל אביב אישר את הסכם הפשרה בין חברות סקו-סיסטם ל-סופרקום (שמה הנוכחי: ויואנס) ו-קירי-טכנולוגיות אימות (שמה הנוכחי: אינקשור) שבשליטת סופרקום בו נקבע על פי החלטת המגשר השופט בדימוס אורי גורן כי כל אחת משתי החברות תשלמנה לחברת סקו-סיסטם סך של 893,000 ש"ח וביחד סכום של 1,786,000 ש"ח. השופטת המחוזית שרה גדות נתנה להסכם הפשרה תוקף של פסק דין.
סקו-סיסטם הגישה בדצמבר 99 תביעה כנגד סופרקום ו-קירי טכנולוגיות אימות בטענה להפרת חוזה, גזל סוד מסחרי ועשיית עושר ולא במשפט וזאת בשימושן בשיטה להגנה מפני זיופים שבבעלותה, בידע החסוי ובמידע הקשור אליה.
בתביעה נאמר כי סקו סיסטם עוסקת בין היתר בפיתוח ויישום שיטת ה-SECU-LABEL להדפסה, המגינה מפני זיופים ( "שיטת סקו-לייבל"). שיטה זו, נטען בתביעה, מבוססת על חותמת הניתנת לזיהוי באמצעות קורא אלקטרו-אופטי כאשר זיהוי החותמת על ידי הקורא האלקטרו-אופטי הוא שמגן מפני זיופים. התובעת טענה כי חותמת הסקו-לייבל היא ייחודית להדפסה ומורכבת מחומרים מיוחדים בעלי תכונות אופטיות המעורבבים בצבעי הדפוס, כאשר נתוני החומרים המיוחדים מוזנים לתוך מכשיר קריאה אלקטרו אופטי וזיהויים על ידו הוא שמבטיח כי כל העתק של הדפסה או נסיון לזיוף יתגלה.
לדברי סקו-סיסטם בתחילת שנות ה-90 נענתה סופרקום העוסקת בייצור ושיווק מערכות ממוחשבות המציעות פתרונות כוללים להפקת תעודות מאובטחות נושאות תמונה, להצעתה לעשות שימוש בשיטת הסקו-לייבל לצורך אבטחת התעודות המופקות על ידה ובינואר 2005 נחתם בין הצדדים הסכם הנוגע לשימוש בשיטה זו במסגרתו הצהירה סופרקום כי השיטה, המידע והידע החסוי מהווים רכושה הבלעדי וקניינה המלא של סקו-סיסטם וכי היא מתחייבת לשמור בסודיות גמורה ומוחלטת את כל הידע החסוי וכל מידע שהגיע לידיעתה במסגרת עבודתה בשיטת סקו-ליבל.
בתביעה נאמר כי במחצית אוגוסט 98 הודיעה סופרקום לתובעת על ביטול ההסכם ביניהם בשל הנפקתה המתוכננת של סופרקום ואולם לתובעת נודע כי בסוף 95 הוקמה חברת קירי טכנולוגיות אימות שבשליטת סופרקום העוסקת אף היא בתחום אבטחת המסמכים כאשר המוצר אותו פיתחה מאפשר הדפסה דיגיטלית של נתונים משתנים באופן מאובטח, ואולם כל זאת, לטענת התובעת,תוך שימוש בשיטה שלה ותוך ניצול המידע הסודי והידע החסוי שנמסרו לסופרקום על ידי התובעת, והתנהלות זו מסבירה את רצונה של סופרקום בביטול הסכם הסודיות עימה.
הצדדים הופנו על ידי ביהמ"ש להליך גישור בפני השופט בדימוס אורי גורן ולאחר 3 ישיבות גישור קיבלו את הצעת המגשר לפיה הנתבעות תשלמנה לתובעת סכום פשרה שייקבע על ידי המגשר על פי שיקול דעתו הבלעדי ובלבד כי סכום הפשרה ייקבע בטווח שבין 1.5 מיליון ש"ח לבין 2 מיליון ש"ח. לאחר שהמגשר שקל את כל נסיבות המקרה ואת הקשיים העובדתיים והמשפטיים שנתקלו בהם פרקליטי בעלי הדין ואת ההשקעה הרבה והיסודיות המיוחדת שפעלו בה הפרקליטים והמקצועיות הרבה שהפגינו מבלי שנפגעה הקלוגיאליות ביניהם, כדברי המגשר, הוא החליט לקבוע את סכום הפשרה ע"ס 1,786,000 ש"ח כך שחלקה של כל נתבעת יהיה ע"ס 893,000 ש"ח.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידיעורכי דין בישראל, מומחים בתחומם.