לא הייתה תמומות דעים בקרב חברי הועדה המוניטארית של בנק ישראל בנוגע להורדת הריבית האחרונה. אחד מחברי הועדה שגם הצביע נגד ההחלטה להוריד את הריבית אמר כי להערכתו אין הרעה ממשית במצב המשק וכי ניתן להמתין עם הורדת הריבית עד להתבהרות ממדי המשבר באירופה.
הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) ההאטה בצמיחה בישראל; (2) ההתפתחויות במשק העולמי והשפעתן על המשק הישראלי; (3) שוק הדיור; ו-(4) שער החליפין.
בנוגע לפעילות הריאלית בישראל, המשתתפים בדיון הסכימו כי הנתונים שהתווספו החודש ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה הנובעת הן מהאטה בביקושים המקומיים והן מהאטה ביצוא. בצד היצוא, הוזכרו הירידה ברמת הייצור התעשייתי, העדכון כלפי מטה של מדד הטק פולס בארה"ב וכן הירידה בסחר העולמי בחודשים האחרונים – אינדיקטורים המצביעים על ירידה בפעילות בענפי היצוא ובביקושים לייצוא. בצד הביקושים המקומיים, הוזכרו הירידה בפדיון בענפי המסחר והשירותים המהווה אינדיקטור לצריכה הפרטית, ירידה מסוימת במחירי הדירות וכן רמת האינפלציה היותר נמוכה - אלה תומכים בהערכה כי חלה האטה בקצב הגידול של הביקושים המקומיים.
בהערכת המצב הכלכלי בעולם הצביעו חברי הועדה על התפתחויות שליליות וחיוביות שהצטברו בחודש האחרון. בצד השלילי, חברי הוועדה הביעו דאגה מנתוני הסחר העולמי בפועל המצביעים על המשך התכווצות היקפי הסחר בחודשים האחרונים, ומעדכון כלפי מטה לתחזית קצב התרחבות הסחר העולמי אשר צפויים להמשיך ולפגוע בייצוא. כמו כן, הוזכר כי רמת אי הוודאות סביב ההתפתחויות במשבר באירופה ממשיכה להיות גבוהה. בצד החיובי, צוינו העליות האחרונות בשווקי המניות בישראל ובעולם אשר יתכן והן מבשרות על שיפור במצב הכלכלה העולמית, וכן נתוני הצריכה והתעסוקה המעודדים בארה"ב.
לגבי שוק הדיור, הוערך על ידי חברי הוועדה כי מסתמן מפנה בשוק זה. בהקשר זה, חברי הוועדה ציינו את הירידה המסוימת במחירי הדירות, הירידה בהיקף המשכנתאות החדשות הניתנות, וכן את הרמה הגבוהה יחסית של מספר התחלות הבנייה. לנוכח התפתחויות אלה, והמגבלה על שעור האשראי במשכנתאות בריבית משתנה, צפויה השפעת הפחתת הריבית על מחירי הדירות להיות מתונה. בנוסף, הוערך כי מקור קשיי גיוס האשראי בענף הנדל"ן הינו כתוצאה מעליית הסיכון בענף, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בסקר החברות שעורך בנק ישראל בו החברות בענף מדווחות על עלייה חדה של מגבלת הביקוש העומדת בפניהן, לצד עלייה מתונה יותר גם במגבלת המימון.
בנוגע לשוק המט"ח, צוין כי בתקופה האחרונה ישנה יציבות בשער החליפין הנומינאלי אפקטיבי, והוערך כי סביבה זאת צפויה להימשך. בין היתר, הוזכרו הירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים והגדלת חשיפת המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל. יחד עם זאת, צוין כי עדיין יכולים להיות אירועים משמעותיים בשוק זה עקב אי הוודאות ביחס להתפתחות המשבר באירופה והמצב הגיאופוליטי.
הטיעון המרכזי בעד הורדת הריבית הוא המשך ההאטה בצמיחת המשק הישראלי אשר באה לידי ביטוי הן מצד הביקושים המקומיים והן מצד היצוא, והערכה כי האטה זאת צפויה להימשך. על כן, בשל הפיגור שבו משפיעה המדיניות המוניטרית, ראוי להוריד את הריבית כבר עכשיו. התומכים בדעה זו ציינו בנוסף את העדכון כלפי מטה של תחזית הצמיחה העולמית וכן, את ההאטה בהתרחבות הביקושים המקומיים, כפי שהיא באה לידי ביטוי, בן השאר, בירידה בפדיון ענפי המסחר והשירותים וירידת מחירי הדירות. כמו כן, צוין כי סביבת האינפלציה הקרובה למרכז היעד מאפשרת הורדת ריבית, וכי מגבלות בנק ישראל בתחום המשכנתאות החלישו את התמסורת בין ריבית בנק ישראל למחירי הדירות.
מנגד, כאמור, אחד מחברי הוועדה ציין כי להערכתו אין הרעה ממשית במצב המשק וכי ניתן להמתין עם הורדת הריבית עד להתבהרות ממדי המשבר באירופה.
לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטרית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש פברואר 2012. חמישה מחברי הוועדה הצביעו להוריד את הריבית ב-0.25 אחוזים וחבר וועדה אחד הצביע להותיר את הריבית ללא שינוי.