בהתאם למדד חוסן השווקים של דש ברוקראז’, הפעילות הריאלית במשק צפויה להישאר בחודשים הקרובים ברמה המתונה הנוכחית. לא צפויה הרעה ויתכן שאף יחול שיפור מסוים במצבו של המשק, זאת במידה וגם בחודש פברואר ישמור המדד על הרמה הנוכחית. קביעה זו באה לאחר שהחברה הודיעה הבוקר על השקת מדד חדש - מדד חוסן השווקים.
בחודש ינואר עלה מדד חוסן השווקים לרמה הדומה לזו שנרשמה בחודש אוקטובר אחרי ההחלטות שנתקבלו ע"י מנהיגי אירופה שהתבררו בדיעבד כלא מספקות. למרות העלייה במדד, עדיין מדובר על רמה נמוכה יחסית לעומת הרמה שהייתה בשנת 2010 ובתחילתה של 2011.
5 מתוך 8 מרכיבים תרמו לעליית המדד. התרומה המשמעותית ביותר הייתה לצמצום מרווחי הקונצרניות, במיוחד בין קבוצת AAA לקבוצת AA, ולירידה במדד VIX. המרווח בין שוק האג"ח לשוק IRS תרם לירידה במדד. ועכשיו להסבר:
מהו מדד חוסן השווקים ? מדדי החוסן של השווקים הפיננסיים ( Financial Stress Index or Financial Condition Index) מוכרים וקיימים בעולם. מבין המפורסמים ביותר ניתן לציין את המדד שמפרסמת השלוחה בקנזס של הבנק המרכזי בארה"ב, מדד KCFS. כמו כן, ישנם המדדים שמתפרסמים ע"י קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי של קנדה וגופים פרטיים רבים. בישראל לא קיים מדד מהסוג הזה.
מדד חוסן השווקים נגזר מהפרמטרים הנמדדים בשווקים הפיננסיים ואמור לשקף את התנאים הקיימים בהם ואת תפקודם. המדד אמור לזהות את הגורמים הפועלים להגברת מידת הלחץ של השווקים כגון:
א. הגברת אי הודאות בקשר לערך של הנכסים הפיננסיים.
ב. הגברת אי הודאות של המשקיעים בקשר להתנהגות הצפויה של המשקיעים האחרים.
ג. הגברת אי הודאות בקשר לשקיפות המידע המתקבל ע"י המשקיעים (פחד שחלק מהמידע ידוע רק לחלק מהמשקיעים).
כאשר גוברת אי הודאות בקשר לגורמים הללו, פוחת רצון המשקיעים להחזיק נכסים בעלי סיכון גבוה (Flight to quality) או בעלי נזילות נמוכה (Flight to liquidity). שינוי בסנטימנט המשקיעים מתורגם לעליה בתנודתיות השווקים ולגידול בפרמיות הסיכון.
מדד החוסן הפיננסי אמור לחשוף את השינוי בסנטימנט בשלבים המוקדמים ולסייע למשקיעים, למנהלי השקעות, ולקובעי המדיניות בתהליך קבלת החלטות. בכדי לקבוע מידת הלחץ בשווקים בוחנים את רמת מדד החוסן הפיננסי ביחס לרמתו הרגילה ומשך הזמן בו הוא חורג מהטווח הרגיל שלו.
עלייה באי הודאות בשווקים הפיננסיים פוגעת בפעילות הכלכלית בשלושה דרכים:
א. הגברת אי הודאות ביחס לשווי הנכסים הפיננסיים גורמת לחברות להגביר את זהירות, לדחות החלטות עסקיות עד אשר אי הודאות תתפוגג.
ב. הערוץ השני דרכו משפיעה הגברת המתיחות בשווקים על הפעילות הריאלית, היא באמצעות עלייה בעלות המימון וההוצאות הפיננסיות האחרות של העסקים ושל הפרטים.
ג. לבסוף, הגברת לחצים במערכת הפיננסית פוגעת ברצון של המערכת הבנקאית לתת אשראים.
סדרת הנתונים ההיסטוריים עליהם ביססנו את מדד החוסן הפיננסי של השוק הישראלי הינה קצרה יחסית (כ-5 שנים), עקב מחסור בסטטיסטיקה הקיימת לגבי העבר בשוק המקומי. לכן לא ניתן לבחון את הקשר בין המדד לבין הפעילות הריאלית בישראל לאורך תקופה ארוכה של מספר עשורים. אף על פי כן, בחינת המדדים הדומים בחו"ל מראה באופן חד משמעי שלמדדי החוסן הפיננסי יש יכולת ניבוי גבוהה מאוד בקשר להתנהגות בכלכלה הריאלית.
איך בנוי מדד חוסן השווקים?
המדד בנוי מאינדיקאטורים שנמדדים ישירות בשווקים הפיננסיים. לאחר בדיקות של פרמטרים שונים והיכולת להסביר את רמת הפעילות במשק המשתקפת ע"י המדד המשולב של בנק ישראל, בחרנו להרכיב את מדד חוסן השווקים של דש ברוקראז’ מ-8 פרמטרים (אין סדר ההצגה מעיד על חשיבות הפרמטר):
1. קורלציה בין מדד המניות (ת"א 25) לבין מדד האג"ח הממשלתי (2-5 שנים)- בזמנים רגילים המתאם בין המניות לאג"ח לא קיים או שהוא חיובי. בזמן של לחצים בשווקים מתגברת הקורלציה השלילית בין שני השווקים מכיוון שמשקיעים בוחרים להסתלק משוק המניות אל הנכסים הבטוחים יותר. המדד משתמש בערך השלילי של המתאם. ככל שהקורלציה השלילית חזקה יותר מדד החוסן נמוך יותר.
2. מדד VIX- מדד ויקס המתפרסם ע"י הבורסה מגלם את אי הודאות המשתקפת בשוק המניות המקומי.
3. מרווח בין תשואת האג"ח הממשלתית השקלית לבין האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים – עלייה במרווח משקפת עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ו/או עלייה בסיכון המטבע הישראלי. כמו כן עלייה במרווח יכולה להיות ביטוי לסיכון בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים שגורמת לבריחה של המשקיעים לנכסים פיננסיים בטוחים.
4. תנודתיות של שע"ח של השקל ביחס לדולר (30 ימים)- הגדלת התנודתיות של שע"ח הינה גורם מובהק שמעיד על הגברת אי הודאות בשווקים הפיננסים המקומיים.
5. SWAP Spread בין IRS לאג"ח שקלי ל-10 שנים – בתקופות של הגברת אי הודאות, משקיעים, במיוחד קרנות זרות, מעדיפים לבצע עסקאות בשוק IRS שלא דורש השקעת נזילות, לעומת שוק האג"ח. כתוצאה מזה, ככל שאי הודאות עולה ה- SWAP Spreadיורד.
6. מרווח בין האג"ח הקונצרניות בעלות דירוג AAA/AA+ (קבוצת AAA) לבין האג"ח בעלות דירוג AA-/AA (קבוצת AA). משקף פרמיית הסיכון של החברות במשק ופרמיית נזילות.
7. מרווח בין האג"ח הקונצרניות בעלות דירוג AA-/AA (קבוצת AA) לבין האג"ח בעלות דירוג A – כמו בסעיף הקודם.
8. מדד הלחץ של השווקים הפיננסיים של שלוחת FED בקנזס (Kansas City Financial Stress Index)- המדד משקף את מידת הלחץ בשווקים הפיננסיים בארה"ב, שוק בעל השפעה גדולה על השוק הישראלי. עלייה במידת הלחץ בשוק האמריקאי באה לידי ביטוי גם בשוק המקומי. המדד מתייחס למצב השווקים בארה"ב בחודש הקודם.
עלייה בכל אחד מהפרמטרים מעידה על הגברת הלחצים בשווקים הפיננסיים וגורמת לירידה במדד חוסן השווקים של דש ברוקראז’.
לא פחות מהשינויים במדד עצמו, גם המעקב אחרי התרומה של כל אחד מהמרכיבים יכולה לתת תמונה מעמיקה לגבי הכוחות הפועלים בכל תקופה ובאיזה אפיקים מורגש לחץ מרבי ביחס לרמה הרגילה.
המדד יתפרסם פעם בחודש, בתחילת כל חודש. בפרסום יינתן פירוט לגבי השינויים במדד וההשפעות של כל אחד מהגורמים המרכיבים.