כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית של הכלכלן הראשי אמיר כהנוביץ’: בורסות אירופה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים היום לאחר פרסום נתונים על ירידה בתפוקת הנפט העולמית. ברקע למסחר, פרסום רצף נתוני מקרו על שוק העבודה האמריקאי (ראו הרחבות), דו"חות מאכזבים למספר חברות אירופאיות ולאחר הנפקת חוב היום של ספרד. לאחר ההנפקה בספרד עלו תשואות האג"ח שלה (מחיר ירד), אך הן עדיין נמוכות ביחס לתקופה האחרונה (4.88% ל-10 שנים). ההנפקה של ספרד נראית פתאום שולית בצל ההנפקה של מעצמה אחרת - פייסבוק! לייק!
שיעור החברות האירופאיות שפספסו כלפי מטה את תחזיות האנליסטים מתחילת העונה גבוה ועומד על 36%. למעשה הוא הגבוה ביותר מאז סוכנות המידע הפיננסי בלומברג החלה למדוד ולחשב את הנתונים בשנת 2006. התוצאות המאכזבות לבדן לא מנעו עד כה משוקי המניות האירופאים לרשום עליות כשחודש ינואר היה הטוב ביותר שם מאז 1998. אלא ששוקי המניות לא עלו בשל תוצאות החברות אלא בשל ירידת מפלס החששות. האנליסטים מיישרים קו:
הופתעתם מהעליות? "עוד לא מאוחר לשנות": האסטרטגיים בבנקי ההשקעות הגדולים בעולם משנים פתאום תחזיות לאחר ינואר של עליות חדות. תחזיות של אנליסטים רבים נשארו מאחור והם מתיישרים עם השוק: לא עברו שבועיים מאז שהאסטרטג הראשי של UBS, לארי הטוואי, אמר למשקיעים "תישארו זהירים", וכעת הוא מעלה את תחזיותיו למניות גלובאליות ולאג"ח בתשואות גבוהות. כמוהו, גם הבנק של סקוטלנד משנה תחזיות בפרק זמן קצר ואף כותב: "טעינו, אבל לא מאוחר מידי". מצד שני, גופים שחזו עליות בשווקים, בניהם, JPMorgan ו-Citigroup, נשארים חיובים וטוענים כי שוק הנדל"ן האמריקאי יתאושש והקלות האשראי בסין ימשכו את הכלכלה להתרחבות. ואכן האינדיקטורים הכלכליים איתם:
התעשייה בעולם משנה כיוון- למעלה: אתמול פורסם בארה"ב מדד סקר מנהלי הרכש לתעשייה של חברת ISM. המדד טיפס מ-53.1 נק’ ל-54.1 נק’, כאשר ערך מעל 50 מאותת על צמיחה. העלייה במדד איננה אופיינית רק לתעשייה האמריקאית וממדד מנהלי רכש עולמי משוקלל של חברת ההשקעות JPMorgan עולה כי זה טיפס בינואר ל-51.2 נק’, הערך הגבוה ביותר מזה שבעה חודשים!. עוד ניתן לראות את הקשר בין סקר מנהלי הרכש לבין היצור התעשייתי בפועל. משכך, העלייה האחרונה במדד מאותתת כי היצור התעשייתי צפוי להתחזק בתקופה הקרובה. מבין תתי סעיפי מדד מנהלי הרכש האמריקאי שפורסם כאמור אתמול ניתן לראות כי תת סעיף התעסוקה היה אחד החזקים (54.3 נק’ דומה יחסית גם לנתון בחודש הקודם- 54.8 נק’).
הצמיחה מחלחלת לתעסוקה? אתמול פורסם בארה"ב מדגם של חברת ADP לשינוי מספר המשרות במשק האמריקאי בחודש ינואר. מהמדגם עלה כי למשק נוספו 170 אלף משרות, לעומת צפי לעליה של 182 אלף, והנתון של דצמבר תוקן כלפי מטה ב-33 אלף משרות. הגרף המצורף מתאר את הקשר בין הצמיחה לשיעור התעסוקה. למרות שרבים טוענים שהצמיחה לא מחלחלת לכל שכבות האוכלוסייה בפועל קיים קשר ישיר בינה ובין שיעור התעסוקה. השאלה היא האם כאשר שיעור התעסוקה עולה הצמיחה מתגברת או להיפך. זהו כנראה קשר הדדי, ובכל מקרה אנחנו צריכים לראות צמיחה
שוק התעסוקה הוא האחרון להתאושש לאחר משברים ואנחנו עדיין מחכים להתאוששות בו ממשבר 2008. התקווה שהתאוששות שלו תחל רצף אירוןעים חיובי שיעפיל על הנזקים שגורמת אירופה.
היום ומחר – עוד נתוני תעסוקה בארה"ב: רצף פרסומי נתוני התעסוקה שהחל כאמור אתמול ימשיך היום עם נתונים על פריון ועלות כח האדם ברבעון הרביעי של 2011, שני הנתונים צפויים להיות טובים. כמו כן, יפורסם היום נתונים על מספר המשרות שקוצצו ועל מספר הפונים ללשכות התעסוקה. מחר יפורסמו נתונים מהותיים יותר על שוק העבודה בניהם השינוי במספר המשרות במגזר הפרטי ושיעור האבטלה הרשמי של משרד העבודה. הערכות מקדימות הן כי מספר המשרות בסקטור הפרטי יעלה ב-163 אלף, קצב יציב שיכול להוריד במעט את שיעור האבטלה, למרות שזה צפוי להישאר ללא שינוי על 8.5%. הכלכלנים ממשיכים להתווכח בניהם אם הרחבה פיסקאלית של ,ייצור" משרות תצליח להוריד את שיעור האבטלה או שהיא סתם תייבש מאשראי את הסקטור הפרטי כדי לגייס הון למערכת הממשלתית ותגדיל את החוב הציבורי. כל עוד נתוני התעסוקה ממשיכים להיות יציבים סביר שלא יגעו בהם.
המשבר באירופה היום - על רגל אחת: אחרי שבשנה שעברה אירופה עשתה שמות, לאחרונה נראים סימנים של התקדמות בפתרון הבעיות, בעיקר של איטליה וספרד. זאת הודות להזרמות כספים ע"י הבנק המרכזי באירופה ולהלוואות שמעמידות מדינות האיחוד. אצל יוון המצב עדיין לא ברור, בימים אלו מתקיימות שיחות עם הנושים הפרטיים, שהפסד שלהם מרצון הוא תנאי הכרחי לקבלת כספי החילוץ שהובטחו ע"י מדינות האיחוד. בפורטוגל מחכים המשקיעים לראות מה סוגרים עם יוון, כשהם מבינים שגורלם דומה שהם הבאים בתור.
במקביל, יוון ממשיכה לשאת ולתת על תנאי חבילת החילוץ השנייה שהובטחה לה בחודש אוקטובר (130 מיליארד יורו) כשהיא מתקשה לעמוד בתנאים לקבלתה, גם בלי בעיית הנושים הפרטיים. העניין הוא שללא בטחונות מדינות האיחוד מסרבות להעביר לה את הכסף. גרמניה ניסתה למצוא לכך פיתרון והציעה שזו תיתן לרשויות האיחוד זכות וטו על מדיניות התקציב שלה כתנאי לחילוץ. אבל יוון דחתה את ההצעה, מתוך חשש לפגיעה בריבונותה.
הסיכון הוא שב-20 במרץ, ללא כספי החילוץ, לא תצליח יוון לשלם 14.5 מיליארד יורו שהיא צריכה לפדות, מה שיוביל לחדלות פירעון ולהשלכות על המערכת הפיננסית העולמית.
כדי למנוע משברים עתידיים שכאלה מקווים מנהיגי האיחוד לחתום בפסגה הבאה, בחודש מארס, על אמנת שתהווה בסיס לאיחוד פיסקאלי עתידי. אלא שהסכמות של הפרלמנטים בכל אותן מדינות עלול לקחת חודשים אם לא שנים.