ביום 31.01.12 פרסמה דוברת המינהל הודעה, לפיה אושרו כללים חדשים להקצאת קרקע למיזמים סולאריים. ההחלטה כוללת ’הוראת מעבר’, שנותנת פטורים והנחות בגובה מיליארדי ₪ לקבוצה מצומצמת של יזמים, ברובם חברות ענק, על חשבון יזמים קטנים; ולקיבוצים ולמושבים, על חשבון הציבור בכללותו.
ההחלטה מעניקה קרקע לנ"ל, שלא במכרז, ובמחיר כמעט אפסי (ב"הנחת אזור"). ההפסד למדינה כתוצאה מהקצאה זו הינה בגובה של מיליארדי ₪. לשם השוואה, אך לפני כשבועיים פורסם, שהמינהל מכר קרקע דומה במכרזים, במחיר של מאות אלפי ש"ח לדונם.
לאור העלות הגבוהה (והלא ידועה) לקופה הציבורית, ההחלטה טעונה עדיין את אישור שר האוצר. לו יינתן, תהא ההחלטה סופית. בנוסף, ההחלטה סותרת ישירות פסיקה מפורשת של בג"ץ בשני מובנים עיקריים – ההחלטה מתירה הקמת מתקנים סולאריים בגודל של עד 800 דונם. בכך ההחלטה מפירה לחלוטין את פסיקת בג"ץ בעניין שיח חדש (244/00), שקבע, שהקצאה של 250-350 דונמים למטרות תעסוקה לישובים חקלאיים, הינה בלתי סבירה ועל כן בטלה (כיום מותר 60-120 דונם).
ההחלטה מתירה השכרת משנה (השכרה ישירות מהקיבוץ או מהמושב לחברה). בכך ההחלטה מפירה באופן בוטה את פסיקות בג"ץ בעניין שיח חדש ובעניין פורום הערים העצמאיות והאגודה לצדק חלוקתי (בג"ץ 6403/07) (פסק דין מלפני כחצי שנה בלבד!).
ההחלטה מהווה אישרור בדיעבד של החלטה של הנהלת המינהל מיום 27.12.11, החלטה, שלמרות אי-חוקיותה, המנהל מצהיר כי הינו פועל מכוחה. למעשה, ההחלטה מהווה "חותמת גומי" על פעולות שמנהל המינהל, מר בנצי ליברמן, כבר הורה על ביצוען, ובוצעו. כל זאת, כשבבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של האגודה לצדק חלוקתי בעניין.