אמיר כהנוביץ’, כלכלן ראשי בכלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: מגמה מעורבת הבוקר בבורסות העולם עם נטייה לירידות שערים, זאת על רקע המתנה לפגישת שרי האוצר של גוש האירו היום (ראו הרחבה) ועל רקע הניסיונות למצוא הסכמה בין יוון לבין נושיה הפרטיים. היום החלטת ריבית בנק ישראל. שוק המניות בת"א עלה מאז חודש ספטמבר 2011 ב-14.6% ומדד ה-S&P500 מאז אוגוסט ב-25%. האם המומנטום החיובי הזה חזק מספיק?
יוון והנושים הפרטיים - פוקר של מופקרים: היום ייפגשו שרי האוצר של גוש היורו לסבב נוסף של שיחות, בתקווה להגיע עם נושיה הפרטיים של יוון להסכם לגבי התספורת ולגבי סוגיית הפעלת חוזי הביטוח על האג"ח שלה. הסכם כזה יאפר ליוון לקבל את הסיוע שהובטח לה מקרן החילוץ. יוון מוכרחה לקבל עזרה בתשלום של 14.5 מיליארד יורו ב-20 במרץ, אחרת כלכלת המדינה תשותק לחלוטין. בסוף השבוע ניהלה יוון מגעים ישירים עם הנושים הפרטיים אולם נציגי הנושים מנסים ללחוץ ולקבל את המקסימום שניתן ועזבו את אתונה ללא הגעה להסכם. המשקיעים הפרטיים מצידם חוששים שאם לא יתגמשו מספיק יעדיפו מדינות אירופה להכריז על יוון כפושטת רגל ואז הם עשויים לקבל הרבה פחות מאשר יקבלו בהסדר מוסכם. פוקר של מופקרים. הערכות הן שנקודת ההסכמה תהיה בסופו של דבר על תספורת של בין 50%-70% והחלפת שאר החובות בכאלה במח"מ ארוך יותר.
בנוסף, צפויים היום השרים האירופאים להגיע להסכם לגבי אמנת התקציב האירופית, שתאלץ מדינות להגביל גירעונות ותטיל עונשים על מדינות לא ממושמעות. לפי טיוטת האמנה, מדינות שלא יחתמו עליה לא יקבלו חבילות חילוץ. אני חייב להגיד שלא הבנתי את המנגנון הזה. כיוון שכבר ראינו שאם מדינה מגיעה למצב קטטוני שבו החובות נפרצים הדבר הכי טוב שאפשר לעשות להחמרת המצב זה להטיל עליה קנסות. ובכלל, הדבר הזה כבר קיים. הרי שוק האג"ח לבדו מעניש מדינות שמתנהלות באופן לא תקין כשהוא מתחיל לדרוש מהן תשואות גבוהות יותר, זה בדיוק כמו קנס. מה ההבדל?
המומנטום המאכזב נגמר- עונת הדו"חות משתפרת: כידוע אנו בעיצומה של עונת פרסום הדו"חות הכספיים של החברות בארה"ב לרבעון הרביעי ועד כה פרסמו את דו"חותיהן 56 מתוך חברות ה-S&P500. העונה התחילה ברגל שמאל, כששיעור החברות שהכו את תחזיות האנליסטים עמד על 47%. אלא שהמומנטום לא נשמר (למזלנו) והדו"חות האחרונים שפורסמו בסוף השבוע הפתיעו ברובם לטובה. ההפתעות החיוביות הצליחו למשוך את שיעור החברות שהפתיעו לטובה ל-61%. אנחנו עדיין צריכים להתאמץ כדי לחזור לרמות של הרבעונים הקודמים של יותר מ-70% הפתעות לטובה. נזכיר שחלק מהסיבות להפתעות השליליות מיוחס להתחזקות הדולר מול מטבעות הסחר ברבעון הרביעי.
אופטימיות בים של פסימיות או פסימיות בים של אופטימיות? כלכלת ארה"ב נותנת למשקיעים לא מעט סיבות לאופטימיות, מדדי היצוא ( ISM) בשיפור מאז חודש נובמבר, ביום חמישי דיווח משרד העבודה האמריקאי על מספר תביעות האבטלה הראשונית הנמוך ביותר מאז אפריל 2008 וסנטימנט הצרכנים מטפס כבר 4 חודשים ברציפות. בסין אופטימיות לגבי הזרמת אשראי לשוק ובאירופה מתחילים לראות הסכמות וצעדים ליסודות פיסקלים יציבים יותר. מצד שני הבנק העולמי וקרן המטבע חתכו שניהם בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה הגלובלית, משבר החוב הריבוני באירופה טרם מראה סימני סיום, כלכלת סין מאטה ואין לנו מוסג בכמה (הנתונים שם לא ברורים). האבטלה בארה"ב תקועה ברמות גבוהות ורווחי החברות מאכזבים.
גם מי שלא רוצה ללכת אחרי העדר לא מבין לאן העדר הולך, זו נראית כמו ריצה אל הבנק, אבל בבנק הציבור בכלל מפקיד את הכסף, לאן המומנטום? לאן הרגש? ה-VIX נפל, אבל הוא גבוה. יש כאוס בכלכלה העולמית. אנחנו בים של אופטימיות בתוך ים של פאסימיות.
עליות עם מחזורי מסחר נמוכים – אין מומנטום? עליות השערים מתחילת השנה התרחשו עם מחזורים נמוכים. להמחשה, בשלושת החודשים האחרונים נפלו מחזורי המסחר במניות אמריקאיות מרמה יומית ממוצעת (50 ימים) של 9600 מיליון ניירות לרמה של 6700 מיליון ניירות, ירידה של 30% ואף של 44% ביחס לרמות השיא באוג’ 2009.
מנתחים טכניים רבים מייחסים לגודל המחזור יכולת לצפות אם המגמה בשוק היא יציבה או לא. ולכן, רבים מהם טוענים כי העליות מתחילת השנה, שהתרחשו כאמור במחזורים נמוכים יחסית, הן לא יציבות ואי אפשר להסתמך על המגמה שתמשיך.
בים המחקר הכלכלי בנושא נמצאת עבודתו המצוטטת של ג’ונתן קרפוף. קרפוף טען שחלק גדול מההבדלים בין מחזורי העליות למחזורי הירידות מוסברים ע"י הנגישות, הקלות או היכולת לבצע עסקאות שורט (להמר נגד השוק). לכן הוא חקר מסחר בחוזים עתידיים שם אין מגבלות על שורט ואכן מצא כי מחזורים גבוהים מתואמים עם שינויים חדים במחיר, אך אין מובהקות כלשהי לכיוון השינוי.
גם כשאנו בודקים את הנתונים הללו בשנים האחרונות, אנו רואים שהמחזורים קפצו בכל פעם כמעט שהיה שינוי בכיוון השוק.
האם אנחנו אמורים לקרוע את הבגדים שלנו, להתאבל על הכלכלה העולמית, ולמכור את המניות במחירי שפל? כן! אם אתם מסתכלים רק על מדד עלויות ההובלה הימית: מדד מחירי ההובלה הימית מאותת שהסחר העולמי בנפילה.
מדד Baltic Dry המתאר את עלות משלוח חומרי הגלם העיקריים (עפרות ברזל, פחם, תבואה, בטון, נחושת, חול וחצץ, דשן...) בעולם קורס. מחיר ההובלה קרס בחודש האחרון ב-54% ןב-60.3% בשלושת החודשים האחרונים. מצד אחד זה משמח שעלויות המשלוח יורדות, במיוחד למדינות כמו סין. אלא שרבים רואים בו גם מדד להיקף הסחר העולמי ושככזה על עננה שחורה. האצבע המאשימה מופנית כמובן לאירופה, אבל גם לסין שדיווחה על התמתנות משמעותית ביבוא אליה. כמו כן, צריך לסייג שלעיתים שינויי המחירים במדד לא נובעים רק מהבייקוש להובלה אלא גם משינויים בהיצע. כלומר, עליה חדה ביצור אוניות המשא עשויה להוריד אותו גם אם היקף הסחר גדול.
אסטרטגיית מומנטום להשקעה: משקיעים רבים פועלים באסטרטגיה של קניה למטה ומכירה למעלה. מהלכים ארוכים מידי של עליות, ובמיוחד עם השוק ממשיך לשבור שוב ושוב את ממוצע 200 הימים, עלול לתסכל אותם. התסכול יכול לגדול עד לנקודה שבה הסוחר פשוט מוותר על האסטרטגיה של לקנות בזול ולמכור ביוקר ואז הוא חוזר להרגלים הישנים שלו ורודף אחרי השוק. האם לרדוף אחרי השוק זאת אסטרטגיה טובה?
מה יקרה אם ננהל תיק השקעות שיבחר כל חודש אם להיות במניות או באג"ח רק לפי ביצועי אותו נכס בחודש הקודם, כלומר לפי המומנטום שלו. את האסטרטגיה הזאת בדק גוף ההשקעות האמריקאי מידווסט. לצורך כך הוא בדק נתונים משנת 1976 של מדד ה-S&P500 ושל מדד האג"ח של ברקליס Agg. הם מצאו כי לאורך השנים אסטרטגיית המומנטום שלהם לא השיגה תשואה גבוהה יותר ביחס לתיק מניות, אלא שהתשואה הזאת הייתה בסטיית תקן של רק 2/3 ביחס להשקעה רק במניות.
היום – ריבית בנק ישראל: ההפתעות כלפי מטה במדדים האחרונים, יחד עם ציפיות האינפלציה הנמוכות יחסית ממרכז היעד, יאפשרו לבנק ישראל להתפנות מדאגות האינפלציה לדאגות בנוגע לסימני ההאטה ולהגנה מפני השפעות של המשבר האירופאי. כך הוא יוכל להערכתנו להפחית בהחלטה הערב את ריבית חודש פברואר ל-2.5%. באופן כללי אנו רואים את האסטרטגיה של בנק ישראל כאסטרטגיה של "ישיבה על הגדר". כיוון ההתפתחות ב-2012 לא ברור, ושני התרחישים, לחזרה להתרחבות או להאטה משמעותית סבירות כמעט באותה מידה. מניתוח של מדיניות העבר של בנק ישראל אנחנו מסיקים שבמצבים כאלה הוא מעדיף לקחת סיכוני אינפלציה. עוד תומכים בהפחתת הריבית הם מדיניות ההרחבות המוניטאריות בשאר העולם. בארה"ב הציפיות הן שהריבית לא תעלה מ-0.0-0.25% לפחות עד יוני 2014. ורצף הפחתות ריבית באירופה. מה שיקשה על הורדת הריבית הם שקל שנחלש, חשש מניפוח מחירי הנדל"ן, מחירי סחורות יציבים ופעילות כלכלית ערה בארה"ב.:
כמה כסף תרצו להזמין? קרוב משפחה ממיאמי סיפר לי שביום שישי האחרון הוא היה במסעדה והזמין: "כוס מלאה בשטרות של 100 דולר". כן, כן, זה דבר מאד מקובל היום בארה"ב אנשים מזמינים שטרות. פשוט הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) מדפיס כסף וצריך להזרים אותו לכלכלה אז הוא עושה את זה דרך מסעדות. בגלל זה אגב כולם מפחדים מאינפלציה. אל תתפסו אותי במילה, יש מצב שהתבלבלתי ושהוא סיפר לי שהוא הזמין "כוס מים, כי הוא צריך לגמור את החודש עם שטר של 100 דולר". וואו, אני חייב להיזכר מה הוא בדיוק אמר, זה כנראה המפתח לשאלות אם תהיה אינפלציה או דפלציה בארה"ב, אם מסוכן להשקיע באג"ח ממשלתי (אינפלציה), או שזו הזדמנות (דפלציה) ומה באמת הקשר בין תוכניות ההרחבה הכמותית לבי . לגבי . כמו שאני מכיר את דוד שלי, הוא בטח הזמין כוס מלאה דולרים.... או שלא?
ביום רביעי יחליט הפד את המשך המדיניות המוניטארית שלו ושוב עולות השאלות אם הרחבה מוניטארית שלישית תעלה על הפרק (QE3). בלי קשר לכך שאנחנו מעריכים שלאור נתוני המקרו הטובים היא לא נחוצה, אנחנו בכל מקרה לא מקבוצת המאמינים שהיא מסוגלת לעודד את הכלכלה כיום ובטח שלא לייצר אינפלציה.