הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן: גירעון הממשלה, ללא מתן אשראי נטו, בשנת 2011 הסתכם בסך של 28.6 מיליארד ש"ח, בדומה לגירעון הכולל בשנת 2010. שיעור הגירעון מהתוצר עומד על כ- 3.3% (מבוסס על אומדני התוצר השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). נזכיר שיעד הגירעון שנקבע לשנת 2011, עמד על 25.2 מיליארד ₪, כך שגירעון בסך 28.6 מיליארד ₪ מהווה חריגה של כ-0.4 אחוז תוצר. ההסבר לחריגה מיעד הגירעון, נעוץ בצד הכנסות המדינה ממסים, אשר היו נמוכות מהחזוי, בעוד ביצוע ההוצאות עמד על 99%, בדומה לשיעור הביצוע בשנים קודמות. סך ההכנסות ממסים גדלו בשיעור נומינלי של 7.9% בהשוואה לתכנון תקציבי של כ- 10%. בצד ההוצאות נרשם גידול בשיעור נומינלי של 5.6%, שהנו נמוך מהתכנון המקורי (7.4%).
מימון הגירעון התקציבי (הכולל מתן אשראי נטו) בסך של כ-23 מיליארד ₪, התבסס על מקורות מימון הבאים: תקבולי מכירת קרקעות שבבעלות ממשלתית והפרטה שהסתכמו ב-2011 ב- 7.1 מיליארד ₪ (מזה 65% בגין מכירת קרקעות), בהשוואה לתכנון תקציבי של 3.8 מיליארד ₪; גיוס הון נטו באמצעות הנפקת איגרות חוב בשוק המקומי בהיקף של כ-12 מיליארד ₪; משיכת כספי ממשלה מפיקדונותיה בבנק ישראל, שנצברו בשנים קודמות, בהיקף של כ-4 מיליארד ₪. הגיוס הממשלתי נטו בשוקי ההון בחו"ל היה אפסי. נראה שהרכב זה של מימון הגירעון משקף מספר גורמים ובהם: עוצמת שוק הנדל"ן למגורים אשר הביא לביקוש גדול לקרקעות מחד ומאידך את הרצון של הממשלה להגדיל את היצע הבנייה למגורים; וזאת בנוסף למצב הבעייתי של שוקי ההון בשווקים המפותחים.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנת 2012 צרכי הגיוס נטו של הממשלה יהיו גבוהים מהתכנון התקציבי בכ- 12-15 מיליארד ₪ ויגיעו לכ-30 מיליארד ₪ ויותר. יתר על כן, נראה שהיקף המימון של הגירעון התקציבי הצפוי לשנת 2012 שיופנה לשוק איגרות החוב המקומי יגדל במידה ניכרת, זאת עקב התמעטות מקורות המימון החלופיים ובפרט פוטנציאל שיווק קרקעות המדינה. במונחי גיוס ברוטו, הכולל את מיחזור החוב הממשלתי שיגיע לפירעון בשנת 2012 ומימון הגירעון שיצטבר במהלך השנה, מדובר בגיוס בסדר גודל של 90-100 מיליארד ₪ בשוק המקומי, זאת לעומת גיוס ברוטו בהיקף של כ-86 מיליארד ₪ בשנת 2011.
אחת ההשלכות לעלייה בצרכי הגיוס של הממשלה עלולה להיות "דחיקה לפינה" של צרכי הגיוס של המגזר העסקי, אשר בחלקו עלול להתקשות במיחזור של ההיקף הגדול של החוב אשר עומד להיפרע ב- 2012. יש להוסיף כי בראייה ארוכת טווח, צרכי גיוס האשראי של הממשלה צפויים להישאר גבוהים יחסית. כך למשל, בתרחיש שבנה לאחרונה בנק ישראל עבור גירעון הממשלה עד שנת 2020, צפוי הגירעון הממשלתי השוטף, לעמוד על כ- 3.5% תוצר כל שנה עד שנת 2020. זאת בהנחה ששיעור הצמיחה הממוצע של התוצר יעמוד על כ- 3.5% וששיעורי המס יישארו ללא שינוי. בהיבט של המימון הממשלתי, נציין שהיקף החוב הממשלתי העומד למחזור בטווח הקצר יהיה גבוה יחסית, כך שגיוס המקורות ברוטו של הממשלה יהיה גדול בשנים הקרובות.