למחוזי בחיפה הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 49.2 מיליון ש"ח כנגד חברת טיב טעם הולדינגס 1 בע"מ המפעילה רשת מרכולים, עוסקת בייבוא וייצור מוצרי מזון, שולטת ברשת חנויות לכלי בית ובין החנויות שהיא מפעילה נמנות חנויות "טיב טעם רשתות" והיא הרשת השלישית בגודלה בארץ. התובע, עו"ד תמיר עמר מחיפה טוען כי התעורר אצלו חשד כי בכל הנוגע למוצרים נשקלים הנמכרים בחנויות הנתבעת כגון ירקות, פירות, פיצוחים, גבינות, בשר ומוצרי מאפה טריים, המשקל עבורו הוא מחוייב ומשלם, גבוה ממשקל המוצר עצמו. זאת מאחר שהבחין כי לעיתים קרובות נשקל המוצר ביחד עם אריזתו מבלי שיופחת משקלה המשמעותי יותר ככל שהכמות הנרכשת קטנה יותר, ובבדיקה במאזינים הביתיים הבין כי הצדק עימו.
לדברי התובע, לצרכן אין השפעה על משקל, צורת, אופן או סוג האריזה המסופקת לו על ידי הנתבעת, והמוצר שרוכש הצרכן נשקל באמצעות מאזניים של הנתבעת ולפי משקל זה מחוייב הצרכן. מסתבר, לדברי התובע, כי באופן מקומם ושיטתי המשקל המשמש בסיס לחיוב הצרכן, גבוה ממשקלו נטו של המוצר ולעיתים פער המשקל הוא מספר גרמים ולעיתים עשרות גרמים ולעיתים פער המשקל דומה למדי למשקלה של אריזת המוצר ( טרה). התובע מציין כי עסקינן במוצרים הנמכרים לפי יחידת מידה כאשר מחירה עלול להגיע למאות שקלים לקילוגרם, וכך לדוגמה, צרכן הרוכש 70 גרם נקניק שמחירו 150 ש"ח לק"ג ומחוייב עבור משקל הגבוה ב-15 גרם בלבד, משלם לשווא 2.25 ש"ח דהיינו 21% יותר.
התובע המיוצג על ידי עו"ד דוד מזרחי טוען כי משמצא לנכון להעיר על כך, נענה בדחיות שונות של טענתו הצודקת ונטען כי אין דרך אחרת לבצע את השקילה ו\או שמשקל האריזה זניח ולעיתים הוא הופנה להנהלת החנות. שיטת פעולה זו עוררה אצלו תרעומת ותסכול ובעקבותיהם חשד כי החיוב עבור מוצרים נשקלים אינו תואם את משקלם נטו, ובכדי לבדוק אם כך הם פני הדברים, פנה ליעוץ משפטי ובעקבות זאת למעבדה המתמחה ומוסמכת לבצע בדיקות מסוג זה כאשר הזמנת דו"ח המעבדה כרוכה בעלויות גבוהות של אלפי שקלים ונערכה לפי התקן לקבלת מדגם מייצג.
בתביעה נאמר כי תוצאות הבדיקה אישרו את סברתו לפיה החיוב הינו עבור משקל גבוה ממשקלו נטו של המוצר. התוצאות הצביעו על שיטת פעולה חמורה ביותר. מסתבר כי ב-100 אחוזים מן המכירות של המוצרים הנשקלים ב-100 אחוזים מן החנויות, ישנה טעות במשקל לרעת הצרכן כאשר הטעות הממוצעת עומדת על 6.76 אחוזים. התובע טוען כי תרמית זו מתרחשת כלפי כל צרכני הנתבעת, דבר של שגרה אלפי פעמים מידי יום ביומו ויוצא שהצרכן נעשק ומרומה ומשלם עבור כמות מוצר שלא קיימת ואינה מסופקת לו.
לדברי התובע בהערכה שמרנית, ההכנסות של הנתבעת הנובעות ממכירת מוצרים נשקלים הינן 10% בלבד מסה"כ הכנסותיה. 10% מהכנסותיה הם 104 מיליון ש"ח לשנה בהתאם למופיע באתר המידע של הבורסה לניירות ערך (מאיה) וכ-728 מיליון ש"ח ל-7 שנים ומאחר בהתאם לבדיקה המקצועית שנערכה במעבדה בממוצע 6.76% הם חיוב במשקל עודף, הסכום שנגבה ביתר ואותו על הנתבעת להשיב לחברי הקבוצה המיוצגת הינו 49.2 מיליון ש"ח. התובע מציין כי הוא שומר לעצמו את הזכות, ברשות ביהמ"ש, לתקן את סכום התביעה המצרפי לאחר שיתקבלו הנתונים והמסמכים הרלוונטיים מהנתבעת ביניהם סך כל הסכומים שקיבלה מצרכניה עבור מוצרים נשקלים שרכשו בחנויותיה ב-7 השנים האחרונות.
בנוסף מתבקש ביהמ"ש להורות לטיב טעם לחדול לאלתר ממעשה ההטעיה והתרמית ולקבוע כי היא רשאית לדרוש מצרכניה תשלום עבור מוצרים נשקלים אך ורק בהתאם למשקל נטו של המוצר. בנוסף להורות לטיב טעם להציג בפני ביהמ"ש תוכנית הדרכה מפורטת וישימה להדרכת עובדיה לגבי האופן הראוי לשקילת המוצרים הנשקלים ובכלל זה הוראה חד משמעית להפחתת משקל האריזה טרה מן המשקל הכולל ברוטו. בנוסף, לקבוע מנגנון פיקוח על ישום תוכנית ההדרכה אצל טיב טעם.
נכון למועד פרסום הידיעה, טרם קיבלנו את תגובתה של טיב טעם.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין בישראל, מומחים בתחומם.