ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה אתמול (שני) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו, של ח"כ אלכס מילר. הצעת החוק מבוססת על הוראות של האיחוד האירופי, שנועדו להסדיר את היחסים שבין סוכן מסחרי לספק שאיתו הוא קשור בחוזה סוכנות ולא בקשר של העסקה ישירה. הצעת החוק נועדה לתקן את המצב כיום, שבו סוכן מסחרי שמשקיע משאבים בפיתוח שוק ובבניית מוניטין לספק אין לו זכויות עצמאיות מלבד אלו שנקבעו בחוזה.
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר כי הצעת החוק מתקנת עוול שנגרם לסוכנים בישראל שבונים ערך רב לספקים. "הבעיה חריפה בעיקר ביחסים שבין ספקים בחו"ל לסוכנים בישראל. החוק הוא לא יצירה ישראלית, הוא עוקב אחרי הדירקטיבה האירופית והחקיקה הזו נמשכת כבר 6 שנים והגיע הזמן לסיימה", אמר לין.
חבר הנהלת ארגון מנהלי הרכש והלוגיסטיקה, דורון רותם, ביקש להציג את הצד של הלקוחות שלעיתים הם מפעלים. "לפעמים אנחנו רוצים לרכוש מוצר ומגלים שנוצר סוכן עם הסכם בלעדיות ואנחנו עומדים בפני מונופול שמעלה מחירים ופוגע ביכולת שלנו להתחרות בחו"ל. החוק הזה נותן הרבה יותר כוח לסוכן ואנחנו הולכים לשלם על זה במחיר יותר יקר", אמר רותם.
ההצעה שאושרה כוללת, בין השאר, הסדרה של זמן מזערי של הודעה מוקדמת לפי הפסקת חוזה והסדרה של נושא הפיצוי. לפי החוק, תקופת ההודעה המוקדמת המזערית לא תפחת משבועיים בחצי השנה הראשונה לחוזה. מחצי השנה הראשונה ועד לשנה תעמוד התקופה על חודש, במהלך השנה השנייה על חודשיים וכך עד לשנה השישית ואילך אז תעמוד התקופה על 6 חודשים לפחות. כמו כן מסדיר החוק את הפיצויים שיקבל הסוכן במקום ההודעה המוקדמת ופיצוי בשל סיום חוזה הסוכנות.
במהלך הדיון התעורר ויכוח בין נציגי הממשלה באשר לשר שימונה להיות אחראי על ביצוע החוק. נציגת משרד המשפטים, עו"ד הילה דוידוביץ, טענה כי השר הממונה צריך להיות שר התמ"ת מאחר והחוק עוסק בסוכנים. נציגת משרד התמ"ת, עו"ד יעל מליק, טענה כי החוק עוסק בחוזים והוא לא רלוונטי לשר התמ"ת. עו"ד לין טען כי מדובר בשאלה של יחסים משפטיים ולכן שר המשפטים צריך להיות אחראי. ח"כ רוברט אילטוב הציע כי שר המשפטים יהיה אחראי והוועדה קיבלה את הצעתו. עו"ד דוידוביץ אמרה כי השר שומר לו את הזכות להגיש הסתייגות להצעה.