אפסילון בסקירת מאקרו שבועית של עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות: לפני שבועיים כתבנו בסקירה שעסקה במשק המקומי כי אנו צופים שהנושא החברתי על שלל צורותיו יהיה הגורם המשמעותי ביותר בכלכלה המקומית. לא חלפו אלא מספר ימים ואנו חשים עד כמה האלמנט החברתי הופך להיות משמעותי בסדר היום הלאומי. בראשית השבוע שעבר הונחה על שולחן הממשלה ההצעה ליישום הרפורמה לחינוך בגיל הרך שכוללת חינוך חינם לגילאי 3-4 ויום לימודים ארוך לגילאי 4-9. העלות הגבוהה של התוכנית שנאמדת ב 2012 בכ 1.6 מיליארד ₪ מצריכה את הממשלה לבצע קיצוץ תקציבי רוחבי של כ 4% במשרדי הממשלה. זוהי אחת מנקודות המבחן החשובות של הממשלה, מה שמעלה שתי שאלות עיקריות :
ראשית, האם ההבטחה לפיה יותר תקציבים יוסטו לכיוון הנושאים החברתיים אכן תמומש ? בנוסף, במידה ואכן תמומש, האם מימוש ההבטחה ייעשה תוך כדי שמירה על מסגרת התקציב? אם הדברים היו תלויים בשר הביטחון, הרי מזמן היו מונפקות אג"ח מיועדות לטובת העניין החברתי, ובלבד שתקציב הביטחון לא ייפגע ופרטיו לא ייחשפו. כפי שכתבנו בעבר, מי שמחפש תשובה לגבי כיוונם של עקומי התשואות, כדאי לו לעקוב אחר החלטות הממשלה מאחר ושמה טמונה התשובה. במידה ותוכניתם של ראש הממשלה ושר האוצר תתממש ומסגרת ההוצאה הממשלתית לא תיפרץ, לא נחוש בשום אפקט על העקומים. חלילה ויתממש התרחיש ההפוך, סיכוי לא רע שנמצא עצמנו בסיטואציה אותה לא חווינו כבר כמעט עשור ובה פרמיות הסיכון (בגין נושא כלכלי ולא ביטחוני) עולות.
בהנחה והרפורמה לגיל הרך תעבור (תוך כדי שמירה על מסגרת ההוצאה), תהיה בכך בשורה מעודדת ביותר לשכבת אוכלוסיה גדולה מאוד. במסגרת התוכנית, מגיל שלוש יהיה החינוך חינם (בניגוד להיום, שבו מעון יכול להגיע לעלות חודשית של 2000 ₪), והחל מגיל ארבע, יום הלימודים יהיה ארוך ובכך ייתר את הצורך של המשפחות "למצוא סידור" לילדים משעת סיום הלימודים שהיא בדרך כלל בסביבות אחת בצהריים עד לשעות אחר הצהריים. לתוכנית הזו שתי השלכות משמעותיות : הראשונה, הצורך במציאת מסגרת לילדים משעות הצהריים ועד אחר הצהריים גורם לאימהות לוותר על יציאה לעבודה מאחר ולעיתים עלות המעון והגן עולה על השכר. יום לימודים ארוך יכול לתמוך במגמה של השנים האחרונות לפיה שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. דומה שמיותר לציין את התרומה לתוצר הלאומי ככל שמספר גדל והולך של נשים מצטרפות לכוח העבודה הכולל (מה שכמובן רלוונטי לעוד קבוצות אוכלוסייה).
ההשלכה השנייה של הרפורמה קשורה בהשפעתה של התוכנית על ההכנסה הפנויה של הזוגות הצעירים. החיסכון שנובע מכך שעלות יום הלימודים הארוך עוברת לממשלה מפנה מידי חודש כ 800 ₪ נטו למשפחה (לפי אומדן של משרד האוצר). הרבה כסף. סכום של כ 800 ש"ח יכול לשרת תשלום חודשי על משכנתא בגובה של 150,000 ₪ שנלקחת לעשרים שנה. בהתחשב בעובדה שהמחיר החציוני של דירה בישראל עומד על כ 900 אלף ₪, יש בכך בשורה גדולה מאוד לאותו פלח אוכלוסיה ששטף את הרחובות בקיץ האחרון. בנוסף להטבת המס הללו, נזכיר שבמסגרת השינויים שנעשו במערכת המיסוי, בתחילת השנה נכנסה לתוקף הטבת המס לאבות לילדים בגיל 0-3 אשר מעלה את ההכנסה נטו בשיעור של כ 200 עד 800 ₪ נטו. מי אמר מחאה חברתית מתמוססת ? גווועת? ושלת ? המחאה כאן, והיא אפילו מתחילה לשאת פירות.
כפי שנכתב לעיל, זוהי שעת מבחן חשובה לממשלה ולמדיניות שהיא התחייבה ליישם בעקבות דו"ח טרכטנברג. אנו סבורים שההיגיון ושיקול הדעת הנכונים עדיין שולטים בירושלים והם לא יאפשרו את פריצת מסגרת ההוצאות על מנת לממן את יישום הדו"ח. לפיכך ובשל ההנחה הנוספת שאנו לא צופים שינויים חדים באינפלציה ובריבית, אנו שומרים על מח"מ של כארבע עד שש שנים שנים בתיק השקלי והצמוד. כל שינוי במדיניות הזו, יגרום לנו כמובן לשנות את התייחסותנו בנוגע לסיכון באפיק הממשלתי.
דו"ח התעסוקה שהתפרסם ביום שישי בארה"ב הציג את המשך השיפור במגמה באינדיקטור החשוב הזה. כפי שכתבנו כאן לפני שלושה שבועות, הסקטור העסקי הפרטי חש בטוח יותר בנוגע להתאוששות הכלכלית, ולכן הוא נכון לגייס יותר עובדים. בחודש דצמבר הצטרפו לכוח העבודה הפרטי 212,000 עובדים.
אולי, אבל ממש אולי, יתכן ואמריקה מתחילה לחזור לעצמה לאחר המשבר הקשה שהחל כבר לפני למעלה מארבע שנים. גיוס עובדים מתגבר יכול להניע מחדש את כל המחזור הכלכלי ולהפוך את 2012 לשנת המפנה. נותר לנו רק להמתין לנתוני החודשים הקרובים כדי לדעת האם פתיחת השנה המרשימה של השווקים היא סוג של הצהרה לגבי ההתאוששות הקרבה, ולקוות שאלו ימשיכו לתמוך בשוק המניות האמריקאי. לאור זאת, אנו סבורים שמניות הדיבידנד הגדולות בארה"ב הנן אפיק ההשקעה הראוי כיום בתוך רכיב המניות בתיק (אפסילון (D4*) מניות דיבידנד פרימיום).
בשבוע שעבר פשטו כוחות "קומנדו מס" האיטלקי על אתר סקי בצפון המדינה ותפסו שמה 42 מכוניות פרארי. למה זה מעניין ? כי כל בעלי הרכב שנתפסו הצהירו שהכנסתם השנתית אינה עולה על 30,000 אירו.. אולי זו אנקדוטה ואולי לא, אבל יש לנו תחושה שפשיטה כזו לא הייתה מתאפשרת בימי ברלוסקוני. כפי שציינו בעבר, אחת הבעיות המבניות הקשות של אירופה המערבית נעוצה במערכת מיסוי מיושנת נטולת יכולת גבייה עמוקה. נקווה שהפעולה הזו מבשרת על שינוי שכל כך נחוץ באירופה.