לנוכח התנגדות הממשלה לעגן את ההסכם בין באוצר לחברה לישראל בחקיקה - ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שמטילה על מפעלי ים המלח את מלא מימון הקציר
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן, המשיכה היום לדון בשתי הצעות חוק של ח"כ משה (מוץ) מטלון הנוגעות לשיקום ים המלח – האחת בנושא מימון קציר המלח והשנייה בנושא הקמת קרן לשיקום האזור. הישיבה התקיימה לאחר שהוועדה החלה לפני יומיים לדון בהצעות החוק, והחליטה להיענות לבקשת משרד האוצר להשעות את ההחלטה בעניין.
היו"ר שאמה-הכהן פתח את הדיון היום ובירך את מפעלי ים המלח, שהלכו להידברות עם האוצר ולא להתנצחות. עם זאת הוא הוסיף: "יש לי בעיה עם צורת ההסדר, גם אם יהיה מדובר בהחלטת ממשלה קל מאוד יהיה לפתוח אותו מחדש. היום יש שר אוצר שאנחנו סומכים עליו ויש לו גישה בריאה ומאוזנת באשר לחלוקת משאבי המדינה, אבל יכול לבוא שר אוצר אחר שבמציאות אחרת יוותר למפעלים ויפתח את ההסכם", אמר. לכן הציע היו"ר שאמה-הכהן לעגן את ההסכם בחקיקה ולאשר לקריאה ראשונה את הצעתו של ח"כ מטלון בנושא מימון קציר המלח.
עו"ד לירון נעים ממשרד המשפטים התנגדה להצעה ואמרה כי "גם בחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ההמלצה הייתה ללכת בדרך של משא ומתן ולהגיע להסכם, מתוך כוונה שאם המו"מ יצלח לא יהיה צורך בחקיקה – לכן המו"מ הצליח". היו"ר שאמה-הכהן השיב כי "הסכם קל לפתוח, לכן צריך לעגן אותו בחקיקה. אני לא סומך על הממשלות הבאות, יכול להיות שמפעלי ים המלח ייקלעו לקשיים והכי קל יהיה לפתוח את ההסכם ולעשות תספורת על חשבון הציבור".
ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, התנגד לחקיקה בנושא ואמר כי החקיקה יכולה לגרום למפעלי ים המלח לסגת כמה צעדים אחורה. על כך השיב לו היו"ר: "אם זה יקרה אנחנו נלך קדימה עם החקיקה". ליטבינוף אף הזהיר כי אם לא נקבל את ההסכם הזה ייתכן שלא נצטרך לבצע קציר כי יהיה מאוחד מידי. "אסור לעכב ביום אחד את מה שצריך לבצע". ח"כ דב חנין אמר כי המשמעות של טענתו של ליטבינוף היא כי "אנחנו בני ערובה". ליטבינוף השיב: "בני ערובה של הזמן ולא של שום דבר אחר".
ח"כ מטלון בירך גם הוא על ההסכם ואמר כי "לא היו מגיעים להסכם הזה אם הצעות החוק שלי לא היו מונחות על השולחן". הוא הצטרף לעמדת היו"ר באשר לעיגון ההסכם בחקיקה ואמר כי צריך יחד עם מימון הקציר לאשר את הצעתו השנייה להקים קרן לשיקום הים.
ח"כ חנין טען מנגד כי ההסכם מדיר שינה מעיניו וכי הוא מודאג מההיבט הסביבתי שנזנח. "יוצרים אינטרס להגביר את השאיבה מהאגן הצפוני. ההסכם מפקיר את נכסי הציבור הישראלי והכי מקומם אותי שאנחנו עוסקים בגורם כלכלי, מפעלי ים המלח, שלא עושה שום חשבון סביבתי ואי אפשר להתנהל איתו בהסכמים", אמר ח"כ חנין.
רכז משרדים כלכליים באוצר, יובל רז, הציג בפני הוועדה את פרטי ההסכם וציין כי מה שסוכם עם יו"ר החברה לישראל צריך להיות מאושר גם על ידי דירקטוריון כי"ל וגם בממשלה. לדברי רז, "מפעלי ים המלח ישלמו במזומן קצת יותר מ-3 מיליארד שקל למימון הקציר, המדינה תשלם 760 מיליון שקל שמתוכם כ-340 מיליון שקל הם דיבידנד שהמדינה משכה בשנת 1992 למימון ההגנות. ביצוע הפרויקט יתבצע על ידי מפעלי ים המלח ובאחריותם. חריגה מהעלות שלא נובעת מהנחיות תכנוניות יחול על מפעלי ים המלח. התמלוגים יוכפלו מ-5% ל-10% לכמות (הפקת האשלג) שעולה מעל 3 מיליון טון החל מ-2010, ולכמות שמעבר למיליון וחצי טון יוכפלו התמלוגים מ-5% ל-10% ב-1 בינואר 2012".
סמנכ"לית התכנון של המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן אמרה מנגד: "אני מצטערת להרוס את החגיגה, העלאת התמלוגים מאפשרת עדיפות לשאיבה מהאגן הצפוני וצריך לבדוק את המשמעות של הדבר". היא הוסיפה כי גם כל עלות תכנונית שגרום לכך שעלות הפרויקט תעלה מעל 3.8 מיליארד שקל תוטל על המדינה – ככה שלמדינה אין תמריץ לדרוש עמידה בתנאים סביבתיים כי זה יעלה לה יותר.
נציגי האוצר התייחסו להצעות החוק של מטלון, הן בנושא קציר המלח והן בנושא הקרן הייעודית, וטענו כי מדובר בהצעות תקציביות. לכן הבהיר היו"ר כי אם האוצר לא יחזור בו מטענתו בכוונת הוועדה להטיל את מלא כלות קציר המלח על מפעלי ים המלח. נציגת משרד המשפטים, עו"ד נעים, אמרה כי הדבר יעורר שאלות חוקתיות גם באשר לפגיעה בחופש העיסוק וגם לפגיעה בקניין של מפעלי ים המלח.
לנוכח דרישת האוצר להכריז על הצעת החוק בעניין קציר המלח כהצעת חוק תקציבית הציע היו"ר לקבוע כי מפעלי ים המלח יישאו ב-100% מעלות קציר המלח, כאשר שר האוצר יוכל באישור ועדת הכלכלה לקבוע כי המדינה תממן 10% מהעלות ובסכום שלא יעלה על 150 מיליון שקל. כמו כן הציע היו"ר כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר התיירות ובאישור ועדת הכלכלה, יקבע את הכללים לאופן קביעת עלות הקציר.