סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: באופן מפתיע ביותר סוף השבוע חלף לו בלי איזו וועידת פסגה או הצהרה חסרת אחריות של פוליטיקאי בכיר באירופה. בהיעדר דרמות, ובתמיכת נתוני מאקרו חיוביים ברובם, עלה ה-S&P ב-1.7% בחמישי-שישי וסגר עלייה שבועית של 3.7%. התשואות ל-10 שנים עלו חזרה אל מעל רמת ה-2% ועומדות כיום על 2.03%.
נתוני המאקרו שהתפרסמו בשבוע האחרון מלמדים שהמשק האמריקאי ממשיך לצמוח ברבעון הרביעי ואף בקצב מהיר יותר מזה שנרשם ברבעון השלישי. להלן קובץ נתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון:
נתוני הצמיחה ברבעון השלישי – הצמיחה ברבעון השלישי עודכנה כלפי מטה ל-1.8% (שיעור שנתי) לעומת 2.0% באומדן הקודם. עיקר העדכון בצמיחה נובע דווקא מסעיף הצריכה הפרטית אשר צמח בקצב של 1.7% בלבד (2.3% באומדן הקודם). למרות זאת, השינוי בביקושים המקומיים לצרכן הסופי – מדד שמנטרל את מאזן הסחר של המדינה וגם את השינוי במלאים –נותר גבוה ועומד על 2.7% (3.0% באומדן הקודם), מה שמלמד כי קצב הצמיחה בארה"ב עדיין גבוה באופן יחסי ומתאים לתחזיות שלנו לצמיחה של 1.5%-2% השנה וב-2012.
מספר הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה ממשיך לרדת ועמד השבוע על 364 אלף בלבד, לעומת צפי ל-380 אלף. כיוון שהנתון השבועי תנודתי מאוד אנו מסתכלים על הממוצע הנע ל-4 שבועות אשר ירד לרמה של 380 אלף, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2008. נתון זה מצטרף לאוסף הנתונים המלמדים על השיפור בשוק העבודה האמריקאי, שיפור איטי עדיין אך בהחלט כזה המלמד על מגמה חיובית.
מדד בטחון הצרכנים של אונ’ מישיגן הפתיע גם הוא לחיוב ועלה מ-64.1 נק’ לרמה של 69.9 נק’ (לעומת צפי ל-68 נק’). עלייה זו היא החדה ביותר מאז ספטמבר 2009. לעלייה בביטחון הצרכנים יש חשיבות גבוהה במשק שמבוסס על צריכה פרטית, בטח לאור אי הוודאות באירופה והשפעתה על השווקים הפיננסיים.
הזמנות מוצרים בני קיימא עלו ב-3.8% לעומת צפי לעלייה של 2.2%. למרות ההפתעה החיובית נציין כי היא נובעת בעיקרה מהזמנות כלי טייס מחברת "בואינג" אשר אינן מלמדות על מגמה חיובית מסוימת.
הכנסה הפרטית עלתה ב-0.1% (צפי ל-0.2%), בשל עלייה בהכנסות מריבית, דיווידנדים ושכ"ד. ההכנסה משכר ירדה ב-0.1% וההכנסה הפנויה הריאלית נותרה ללא שינוי. מנגד, ההוצאה הפרטית גדלה ב-0.1% (0.2% ריאלית). בהיעדר עלייה משמעותית בשכר, הצרכנים האמריקאים ממשיכים להשתמש בחסכונות על מנת לצרוך, כך ששיעור החיסכון המשיך לרדת ועומד כיום על 3.5%.
בתום שבוע של הכפשות דו-צדדיות הגיעו הרפובליקנים והדמוקרטים להסכמה להאריך את הטבות המס של 2011 עד לסוף פברואר 2012, או עד שיצליחו הצדדים להגיע להסכמות להארכה נוספת. נזכיר כי הטבות המס שהתקבלו בדצמבר 2010 כללו שלושה סעיפים תומכי צמיחה עיקריים:
1) הפחתת שיעור המס המשולם לביטוח לאומי מ-6.2% ל-4.2%.
2) הארכת ההטבות למובטלים מ-2010, שעמדו להסתיים, לשנה נוספת.
3) אפשרות לפחת מואץ של 100% ב-2011.
הוויכוח על הארכת ההטבות מעבר לפברואר הוא בדיוק עוד קצת מאותו דבר שהציגו הפוליטיקאים האמריקאיים עד היום. הדמוקרטים רוצים מס על הכנסות גבוהות (מס באפט) וביטול הטבות המס לעשירים של בוש. הרפובליקנים מבקשים לקצץ במשרות ממשלתיות ולהנהיג הקפאות שכר במגזר הציבורי. ביטול הטבות המס החל ממרץ, עלול לגרוע כ-0.6% מהצמיחה ב-2012, שיעור משמעותי כאשר הצפי הוא לצמיחה של 1.5%-2% בלבד.
ההערכה הכוללת: הפוליטיקאים האירופאים ימשיכו בעיקר לדבר ופחות לעשות. בשל כך התנודתיות החדה בשווקים תמשך. בסופו של יום האירופאים יעשו הכל על מנת למנוע משבר פיננסי נוסף/ הסדר חובות באיטליה ו/או ספרד, הכל כולל הדפסות של ה-ECB. הבעיה עם התחזית הזו היא שלא ברור מתי בדיוק זה סופו של יום (הערכה גסה: ייקח עוד מספר חודשים).
ארה"ב תמשיך לצמוח אך לא בקצב מהיר מספקי על מנת להוריד את שיעור האבטלה באופן ניכר.
הריבית בארה"ב לא תועלה עמוק לתוך 2014. הריבית באירופה עוד תרד ותישאר נמוכה זמן רב.