שרלי אזולאי המחזיק ב-33.3% ממניות החברה הציבורית כ.א.ן גולן 1979 מקריית מוצקין מאשים את בעלי השליטה בחברה האחים יחיאל ויוסף נדב המחזיקים יחד ב-66.6% ממניות החברה בכך שהבריחו את נכסי החברה והחברה הבת מ.ג. כרמל חברה להשקעות מסחר ופיתוח מקריית מוצקין העוסקת בהשקעות בתחום הנדל"ן, לאחיהם יהונתן נדאף ללא כל תמורה של ממש או בתמורה זעומה לעומת ערכם של נכסים אלו בשוק, וזאת ללא הסכמתו, ללא קבלת אישור החברות כדין, במרמה ותוך זיוף מסמכים וחתימות התובע בעת שהותו בחו"ל. לדברי התובע, הנתבעים פעלו במטרה לנשלו מכל זכויותיו בחברה ובנכסיה תוך שאינם בוחלים באמצעים ומזייפים את חתימותיו.
בתביעתו של אזולאי למחוזי בחיפה למתן סעד הצהרתי לביטול פעולותיהם של הנתבעים נאמר כי אזולאי והנתבע יחיאל נדב הם שייסדו את החברות וניהלו אותן במשותף, וכי לפני כשנתיים-שלוש הסתכסכו השניים ומאז לדברי התובע, הנתבעים ביצעו סידרה של פעולות במרמה ובניגוד לכל דין. בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד איתי פריימן מחיפה נטען כי בין השנים 2009-2010 התקשרו כביכול החברות בעיסקאות למכירת נכסיהן לאחיהם של הנתבעים, מבלי לקבל את הסכמת התובע, מבלי שהחברה אישרה אותן כדין ואחת מתוך שתי העסקאות תוך זיוף חתימתו של התובע, ובשתי העסקאות הללו נמכרו נכסים בנזיד עדשים.
לדברי התובע, הוא התנגד לפעולות הנתבעים והודיע להם כי יפעל לבטלן, ומשכך סירב בכל תוקף לחתום על הדוחות הכספיים של החברות לשנים 2009-2010 אולם התברר לו כי על אף התנגדותו, הדוחות הוגשו על ידי הנתבעים ללא חתימתו ותוך זיוף פרטיכל מהאסיפות השנתיות לאישור הדוחות הכספיים באופן שצויין בפרטיכל כאילו השתתפו באסיפות הללו כל בעלי המניות ובעלי החברה כאשר בפועל התובע לא השתתף בישיבות הללו.
התובע מציין כי בעקבות התנגדותו לפעולותיהם של הנתבעים, הגיש הנתבע, יהונתן נדאף כנגד התובע ואשתו בקשה למימוש משכון שנרשם למראית עין על דירת מגוריהם ואשר בהתאם להסכם שנערך לא ניתן לממשו, וזאת מתוך ניסיון, חסר תוחלת, להשפיע על התובע ולהניאו מלמצות את הדין עם הנתבעים. התובע מציין כי הגיש בתגובה לביהמ"ש תביעה למתן סעד הצהרתי לביטול המשכון.
בתביעה נאמר כי הנתבעים מכרו לאחיהם מבנה משרדים מפוארים ברמת גימור גבוהה מאוד בקריית מוצקין תמורת 930,000 ש"ח שערכו נכון לאותו מועד ( 17.3.09) עולה על 2.9 מיליון ש"ח דהיינו פי יותר משלושה מהמחיר בו כביכול נמכר, ומאז ועד היום נהנו יהונתן נדאף ו\או יחיאל נדב שערך עימו את ההסכם בשם החברה, מפירות הנכס בצורת דמי שכירות שקיבלו מהשכרתו בסך מוערך של 700,000 ש"ח.
בשנת 2010, נאמר בתביעה, נערך הסכם בין החברה הבת מ.ג. כרמל לבין נדאף לפיו רכש כביכול האחרון נכס תמורת 800,000 ש"ח ששוויו באותה העת- 7.3.10- עמד על סך 2.75 מיליון ש"ח ומאז ועד היום הנהו נדאף ו\או יחיאל נדב מפירות הנכס בצורת דמי שכירות שקיבלו מהשכרתו בסך מוערך של כ-200,000 ש"ח. לטענת התובע, הוא היתנה את מכירת הנכס בכך שתהיה תמורת סילוק מלוא חוב החברה כלפי נדאף ואולם הנתבעים "ניפחו" את חובה של החברה כלפי נדאף וטענו כי החברה נותרה חייבת לו סכום מופרך של 6 מיליון ש"ח כאשר בפועל נדאף חייב לחברה 2.7 מיליון ש"ח.
לטענת התובע, העסקאות הללו פוגעות בחברה והנתבעים עשו שימוש שלא כדין בכוחם כבעלי שליטה על מנת להבריח את נכסי החברות תוך דחיקת רגלי התובע מנכסי החברות ומניהולן תוך הותרתו חסר כל, התעשרות על חשבונו והותרת החברות בפני שוקת שבורה, הפרת חובת ההגינות כלפי החברה וכלפי יתר בעלי המניות ומעשיהם מהווים עושק וקיפוח. בנוסף טוען התובע כי התקשרות הנתבעים בעסקאות למכירת נכסי החברה לאחיהם הינה פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין תפקידם בחברה לבין ענייניהם האישיים, וכי אין ולא יכול היה להיות כל תוקף לעיסקאות הללו ודינן להתבטל.
תגובת עו"ד נמרוד טפר ב"כ הנתבעים: "התביעה איננה אמת. כל העסקאות נעשו בידיעתו ובהסכמתו של שרלי אזולאי".
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין בישראל, מומחים בתחומם.