דש בסקירת מאקרו שבועית: ההפתעה העיקרית של מדד המחירים הייתה ירידה בסעיף הדיור זה החודש השני ברציפות. גם מחירי הדירות בבעלות ירדו במצטבר ב-1.3% בחודשים אוגוסט וספטמבר. אם מחירי הדירות בבעלות רק בתחילת הירידה, מחירי השכירות עדיין צפויים לעלות בשנה הקרובה בשיעור של כ-3%. מעניין לציין, שעל פי סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס, כמות האנשים שמתכוונים לרכוש דירה בשנה הקרובה עלתה בצורה משמעותית. גם בסקר אמון הצרכנים של בנק הפועלים נמצאו ממצאים דומים.
אולם, מלבד הכוונות לרכוש דירות, הצרכנים כנראה גונזים תוכניות לקניות גדולות. כפי שעולה מאותו הסקר, הכוונות לבצע רכישות גדולות (לא כולל דירות או מכוניות) פחתו מאוד בתקופה האחרונה.
אותן הכוונות באו לידי ביטוי במדד המחירים, אשר מצביע על כך שסביבת האינפלציה במשק מתמתנת. האינדיקציה הטובה ביותר לכך היא הירידה הנמשכת במדד מחירי השירותים (לא כולל דיור). מחירי השירותים מושפעים פחות מהמשתנים החיצוניים, כגון מחירי הסחורות, שער החליפין וכו’, ולכן יציבים יותר מהמדד הכללי ומשקפים נאמנה את סביבת האינפלציה המקומית. בחודשים האחרונים ניכרת ירידה חדה במדד זה. אינדיקאטור נוסף שאנו אוהבים לבחון, הינו משקל המוצרים והשירותים במדד, שהתייקרו בחודש האחרון, מתוך סך הפריטים אודותיהם מפרסמת מידע הלמ"ס (כ-110 פריטים). כפי שניתן לראות בתרשים 4, כמות הפריטים שהתייקרו גדלה אומנם בחודשיים האחרונים בהשוואה לחודשי הקיץ שהושפעו מהמחאה, אך היא ירדה בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה.
בהתאם לממצאים האחרונים, עדכנו כלפי מטה את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-2.3%. מדד חודש דצמבר צפוי לעלות ב-0.2%, כאשר להתייקרות העונתית של מחירי ההלבשה וההנעלה תהיה השפעה עיקרית על עליית המדד. גם מחירי הירקות העולים יתרמו למדד. מנגד, על פי המדידות שלנו, חלה בחודש דצמבר הוזלה של מחירי המזון. מדד חודש ינואר צפוי לרדת ב-0.2% בהשפעה של הוזלות עונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה ושל סעיף הדיור. מחירי הארנונה צפויים לעלות.
הפעם, המשבר הוא לא רק "מיובא": פעילות המשק ממשיכה להיחלש, כפי שעולה מהאינדיקאטורים הכלכליים הרבים שמתפרסמים לאחרונה. התפיסה הרווחת טוענת ששורשי ההאטה הנוכחית "מיובאים" ברובם ונובעים מהמשבר הפיננסי באירופה. המשבר בוודאי היה הטריגר והשפיע על פעילות היצוא, אך לגורמים המקומיים יש חלק לא פחות, ואולי אף יותר משמעותי, במגמת ההאטה.
הירידה ביבוא מוצרי צריכה בחודשים האחרונים, שמהווה אינדיקציה לגבי הביקושים הפנימיים, הייתה חזקה יותר מהירידה ביצוא התעשייתי. מצב זה שונה מתקופת המשבר של שנת 2008, שגם הוא "יובא", ובמהלכו היצוא ירד מהר יותר ובעוצמה גדולה יותר מאשר יבוא מוצרי הצריכה. שיעור הירידה ביבוא מוצרי הצריכה בשלושת החודשים האחרונים כבר מתקרב לשפל שנרשם בתחילת שנת 2009, זאת כאשר הפגיעה ביצוא עדיין רחוקה מזו שהייתה בשיא המשבר הקודם.
מדוע הצריכה הפרטית נפגעת בצורה כה משמעותית? בתקופת השפל ביבוא מוצרי הצריכה בשנת 2009, האבטלה עלתה בכ-1.5% מהתחתית, השכר הממוצע רשם ירידה, מה שעדיין לא התרחש כעת, לפחות על פי הנתונים שהתפרסמו עד כה. נתוני סחר החוץ מקדימים את נתוני השכר והאבטלה, לכן יתכן שבחודשיים האחרונים חלה הרעה משמעותית במצב התעסוקה, וזו מסבירה את הירידה בביקושים. אנו מניחים שפגיעה בביקושים המקומיים נובעת לא רק מהמשתנים הריאליים אלא גם מ"סנטימנט הקניות" של הצרכנים שהחל להתדרדר בעקבות המחאה החברתית, מושפע מ"אפקט העושר" שנפגם בעקבות ההתדרדרות בשווקים הפיננסיים והקיפאון בשוק הדיור, ויתכן שגם להתפתחויות הפוליטיות-ביטחוניות היה חלק בהרעת הסנטימנט.
בכל מקרה, אי אפשר לייחס את הירידה בפעילות המשק רק לגורמים חיצוניים; גם להשפעות הפנימיות יש תרומה נכבדת לכך. מצב זה מעלה מספר מסקנות:
1. שילוב של הכוחות הפנימיים והחיצוניים עלול להוביל לפגיעה חמורה במשק, אלמלא תחול רגיעה במשבר בעולם.
2. מצבו הכלכלי של הצרכנים, שמשתקף בשיעור האבטלה וברמת השכר, עדיין לא נפגע. המשמעות היא ששינוי בנסיבות והגברת אמון הצרכנים עשויים להוביל למפנה חיובי מהיר יחסית בביקושים ובמצב הכלכלי במשק.
3. המקורות הפנימיים של ההאטה מגבירים את יעילות ההשפעה של כלי המדיניות המוניטארית והפיסקאלית המקומיים. אנו צופים שתמיכה בפעילות המשק תתגבר לפחות מצד המדיניות המוניטארית.