”הבורסה תמשיך להיות תנודתית אך סקטור הטכנולוגיה מראה יציבות ומומלץ לקנייה”

בבנק לאומי מעריכים כי בטווח הקצר, התנודתיות החריפה צפויה להימשך ואופן ניהול המשבר באירופה יכתיבו את כיוון השוק. לדעתם,  יש לקחת בחשבון גם את הסיכונים הייחודיים לשוק המקומי הנובעים מהרגישות לשינויים בסביבה הגיאופוליטית ואת ההשפעות האפשריות של החלטות ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג. כל אלה מדגישים את החשיבות שבהתנהלות מושכלת וזהירה לנוכח רמת הסיכון שעודנה גבוהה.

בתחום האג"ח הם מעריכים כי הריבית המוניטארית צפויה להיוותר יציבה בטווח הקרוב, ואף עשויה להמשיך לרדת. אולם, לאור נתונים המצביעים על גידול בגירעון התקציבי והעלייה בסבירות לגיוסים ממשלתיים, אנו סבורים כי יש לשמור על מח"מ בינוני בחלקו הממשלתי של התיק.

הציפיות האינפלציונית הנגזרות משוק ההון ואלו של החזאים עומדות ברמה דומה. על כן, אנו ממליצים על החזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לזה השקלי.

באג"ח קונצרני – התנודתיות צפויה להמשיך ולאפיין את המסחר באפיק הקונצרני. בשל כך, אנו ממליצים על השקעה באגרות חוב המשתייכות לחברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה במח"מ ממוצע של כ- 3 שנים.

במסחר במט"ח לדעתם צפוי השקל בטווח הקצר להיסחר בדומה למגמה בעולם, והמסחר במט"ח יתנהל בעיקר בהשפעת ההתרחשויות באירופה.

להלן סקירה שפרסמו לסוף השבוע: התנודתיות החריפה המשיכה לאפיין את המסחר בשוק המניות המקומי גם השבוע. זאת, על רקע האזהרות מפני הורדות דירוג למדינות באירופה ועדכון המדדים בשוק המקומי. בסיכומו של השבוע בלטו מדדי היתר לחיוב בעוד מרבית המדדים המובילים נסחרו במגמה מעורבת. מחזור המסחר ביום עדכון המדדים היה גבוה ועמד על כ- 1.94 מיליארד ₪. אולם, בסיכום שבועי עמד מחזור המסחר בממוצע יומי על כ-1.1 מיליארד ₪ בלבד, בדומה לממוצע בשבוע שעבר ובהשוואה לממוצע של כ-1.6 מיליארד ₪ מאז תחילת השנה. סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף ירדו, וכיום הן עומדות ברמה של כ-28% לעומת כ-33% לפני שבוע. רמה זו עודנה גבוהה ומצביעה על עצבנות השווקים.

השבוע עדכנה הבורסה את הרכבי מדדי המניות ואת משקלן של המניות במדדים השונים. בעקבות השינוי הצטרפו אל המדדים המובילים חברות המשתייכות לסקטור האנרגיה והטכנולוגיה. במקביל, המשיכו מניות הגז הטבעי, בפרט אלה הקשורות לפרוייקט תמר (דלק קידוחים, ישראמקו ואבנר), לרכז עניין רב על רקע פרסומים בתקשורת כי עסקת תמר בסכנת טרפוד. נזכיר כי במסגרת העסקה, עשויה חברת החשמל לרכוש גז מהמאגר בהיקף של 3-5 BCM בשנה החל משנת 2013 ועד 2028. אולם, על פי פרסומים בתקשורת, העסקה עלולה שלא לצאת לפועל בשל דרישת חברת החשמל לספק לה את הגז במחיר הנמוך ביותר בשוק. להערכתנו, חיוניות העסקה לקונים ולמוכרים כאחד, מקטינה את הסיכוי להפלתה.

בצד הקונים, חברת החשמל, מעוניינת להתקשר בחוזה אמין יותר עקב אספקת הגז המקרטעת ממצרים והצפי כי מאגר תטיס ייגמר ב- 2013. בצד המוכרים, בעלי השליטה במאגר, מעוניינים בערבות לרווחים עתידיים. נציין כי עליות השערים שחלו השבוע במניות שותפויות תמר, תומכות בהשערה זו. נזכיר כי משקלו של הסקטור במדד עומד על כ- 6.5%. אנו מעדיפים כי החשיפה אליו תהיה במשקל הגבוה ממשקלו במדד. זאת, בשל היות הסקטור מושפע פחות מהמתרחש בזירה המאקרו כלכלית העולמית והפוטנציאל הכלכלי הגבוה של מאגריו.

סקטור הטכנולוגיה מומלץ להשקעה: בסקטור הטכנולוגיה בלטו בעליות שערים מניות אלווריון ורדויז’ן שרשמו עליות נאות של כ- 17% וכ- 24.5%, בהתאמה. העליות בחברת אלווריון נרשמו על רקע דיווחים חיוביים ולמרות אזהרת ההכנסות שפרסמה החברה לרבעון הרביעי לפיה הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2011 יסתכמו בכ- 42-44 מיליון דולר לעומת 50 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לעומתה, חברת רדויז’ן רשמה עליות על רקע דיווחים חיוביים ושמועות כי היא עומדת להירכש בידי ספקית מערכות התקשורת אוויה במחיר של כ- 300 מיליון דולר. כיום נסחרת החברה בשווי שוק של כ- 680 מיליון ₪ ובקופת המזומנים שלה כ- 300 מיליון ש"ח. היציבות שהציגו רוב מניות הטכנולוגיה נתמכת בתוצאות הכספיות הטובות לרבעון השלישי ובכך שהסקטור חשוף פחות לסיכון גיאופוליטי. למרות הביצועים שעד כה נראו מרשימים, נחזור ונציין כי להערכתנו, בתקופת משבר, חברות טכנולוגיה גדולות וקטנות עשויות להיפגע כאחד. אולם, חברות גדולות, בעלות קופת מזומנים דשנה, עשויות לצאת ממנו מחוזקות על ידי רכישת חברות קטנות. בתקופה האחרונה, נראית צמיחה מואצת ברווחי החברות כשברקע נראות עסקאות M&A הנסגרות בשוויים גבוהים משמעותית משווי החברות בשוק. נציין כי מחירים אלו לא בהכרח משקפים את שוויין הכלכלי של החברות הנרכשות אלא מגלמים שיקולים נוספים של החברות הרוכשות (סינרגיה).

הרגולציה מעמיקה: בתקופה האחרונה, נסחרת חברת כי"ל כשברקע סוגיית קציר ים המלח. הערכות שפורסמו בתקשורת מדברות על עלות כוללת בטווח שבין 3.8-4.8 מיליארד שקל. לפיכך, בתרחיש בו כי"ל תידרש לשלם את כל עלות הקציר, ייפגע שווי החברה (לפי שווי שוק) בכ- 9%. השבוע הגיב משרד האוצר לנושא ודיווח כי הוא מקיים עם כי"ל משא ומתן מתקדם על כל הסוגיות הכלכליות הפתוחות, לרבות קציר המלח והתמלוגים, שאמור להסתיים בימים הקרובים. עוד נמסר כי שר האוצר מעדיף לפתור את הסוגיות בהסכמה ולא בחקיקה. יחד עם זאת אין ביכולתה של החברה לעצור יוזמות חקיקה פרטיות. כמו כן, הוסכם שהחקיקה הפרטית הנדונה תקודם רק בתיאום עם שר האוצר. לכן, אנו מעריכים כי בהחלט יתכן שהצדדים יגיעו לפשרה והפגיעה תהיה קטנה יותר. לאחרונה בתי השקעות רבים עדכנו את המלצותיהם למנית החברה כלפי מטה על רקע תחזיות לירידה במחירי האשלג בעולם שהביאו להיחלשות במניות הדשנים בעולם ומשפיעות גם על החברה.