בנק ישראל מפרסם הבוקר (ב’) את פרוטוקול דיוני הריבית לחודש דצמבר. המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: הערכת סביבת הפעילות הריאלית; ההתפתחויות בסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי; מחירי הדיור; האינפלציה ושוק המט"ח.
בנוגע להערכת הסביבה הריאלית, המשתתפים הביעו הסכמה כי הנתונים החדשים שהתווספו החודש, תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר, נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות והביקושים. כמו כן, הוזכרו, בין היתר, הירידה החדה ביצוא הסחורות והשירותים, וכן העלייה המתונה בצריכה הפרטית. בנוסף, אחד מחברי הוועדה ציין כי הירידות הממושכות בשווקים הפיננסים עלולים לפעול בעתיד להמשך הקטנת הביקושים המקומיים. יחד עם זאת, צוין כי רמת הפעילות המקומית עדיין גבוהה ומקור התמתנותו הוא כתוצאה מהחרפת המשבר באירופה, כאשר האחרון צפוי להמשיך להשפיע לרעה בעתיד אם המשבר יחריף.
נושא מרכזי בדיון היה אי הוודאות סביב ההתפתחות של המשבר האירופאי והשלכותיו על פעילות המשק הישראלי. המשתתפים בדיון הסכימו כי ההסתברות להחרפת המשבר באירופה גדלה מאז הדיון האחרון, וציינו בין היתר את עליית התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה וספרד אשר הגיעו לרמות גבוהות.
נושא נוסף שעלה לדיון הינו מחירי הדירות, כאשר באלה נרשמה בחודשים אוגוסט-ספטמבר ירידה לראשונה מאז דצמבר 2008. בנוסף, הוזכר גם המשך הגידול במספר התחלות הבניה. לדעתם של חברי הוועדה, המגבלה שהציב בנק ישראל בתחום המשכנתאות מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות ועל כן היא צפויה להמשיך ולמתן את מחירי הדירות. כמו כן, אחד מחברי הוועדה ציין כי אינו חושש מהמשך עלייה במחירי הדירות אלא דווקא מירידה מהירה מידי במחירי הדירות.
עוד נושא שעלה לדיון הוא שוק המט"ח. צוין כי מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/10/11, ועד 25/11/11 נחלש השקל מול הדולר בכ-3.8% והגיע לרמה של 3.79 ש"ח. סביבה זו, אם תמשיך, צפויה לתמוך ביצוא. צוין כי הורדת הריבית יכולה לתמוך במגמת החלשות השקל ואף אולי לגרום עקב כך לעלייה מסוימת של האינפלציה בעתיד.
השיקולים העיקריים לשמירה על רמת הריבית הם: רמת הפעילות המקומית אשר עדיין גבוהה, כפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בשיעור האבטלה הנמוך והגידול בהשקעות; החלשות השקל בתקופה האחרונה התומכת ביצוא, וכן החשש כי ירידה בריבית תעצור את התמתנות עליית מחירי הדיור. בנוסף, קיימת אי וודאות גבוהה באשר לאופן שבו יתפתח המשבר האירופאי והאופן בו הוא ישפיע על המשק הישראלי. במקרה ותהיה החרפה במשבר, לבנק ישראל יוותרו כלים ויכולת להגיב באופן מהיר ואפקטיבי להתפתחויות אלה.
השיקולים העיקריים להורדה של 0.25 נקודות אחוז הם המשך ההאטה בצמיחת הפעילות הריאלית במשק, הירידות הממושכות בשווקים הפיננסים אשר צפויות למתן את הביקושים המקומיים, ההערכה כי גדל הסיכון לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית אשר כבר משפיעות על המשק הישראלי והעובדה כי יש צורך להיערך עוד לפני החרפת המשבר עקב השפעת הריבית בפיגור על הפעילות הריאלית במשק.
ששת חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובה ריבית בנק ישראל הרצוי למשק. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2011, ארבעה מחברי הוועדה הצביעו להורדת הריבית ב-0.25 נקודות אחוז בעוד שני חברי וועדה אחרים הצביעו להותיר את הריבית על כנה.
בהודעה על החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל את התנאים להלן שהכריעו בעד הורדת הריבית לרמה של 2.75 אחוז בחודש דצמבר 2011:
משבר החוב באירופה מעמיק ומתפשט למדינות נוספות ומתגברים החששות לפגיעה קשה בכלכלה העולמית. התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה וספרד הגיעו לרמות גבוהות, שככל הנראה אינן בנות קיימא. על רקע זה ועל רקע הנתונים הכלכליים החלשים שהתפרסמו באירופה, גדל הסיכון לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית. התפתחויות שליליות אלה כבר משפיעות על המשק הישראלי והשפעתם צפויה להתגבר.
הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות. עיקר ההאטה בקצב ההתרחבות בכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא ובמידה מסוימת גם מהתמתנות בביקושים המקומיים.
תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים כפי שנמדדות משוק ההון, אלו של החזאים ואלו של בנק ישראל נמצאות קרוב למרכז יעד האינפלציה. האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד וצפויה להישאר כך בשנה הקרובה.
המשך המגמות השליליות באירופה הוביל להפחתת הריבית באירופה ובמשקים נוספים ולכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הודעת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013;ה-Fed וה-ECB המשיכו את הפעולות להרחבה מוניטרית.
מחירי הדירות ב-12 החודשים המסתיימים בספטמבר עלו ב-10.5% לעומת כ-12.1% בחודש שקדם. בחודשים אוגוסט-ספטמבר נרשמה לראשונה מאז דצמבר 2008 ירידה במחירי הדירות. המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. חשוב לציין כי המגבלה שהציב בנק ישראל על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות.
הפחתת הריבית יחד עם החלשות שער החליפין האפקטיבי של השקל בתקופה האחרונה צפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו.
צוין שבנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.