בנק ישראל מפרסם היום (ד’) תחזית לביצוע הצפוי של תקציב המדינה בשנת 2012 ובטווח הבינוני, מול יעדי התקציב.
הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות נמוך במקצת מהגירעון ב-2011, אך גבוה ביותר מנקודת אחוז תוצר מתקרת הגירעון שנקבעה בעת אישורו. הפער מהתקרה נובע ברובו המכריע משינויים בתחזית המקרו-כלכלית מאז אישור התקציב בסוף 2010 הצפויים להקטין את ההכנסות ממסים בהשוואה לתחזית המקורית, ולא משינויים בשיעורי המס או במסגרת ההוצאות של הממשלה.
מכיוון שהגירעון הגבוה מהיעד נובע משינויים בסביבה המקרו-כלכלית, ובהינתן ההתמתנות הצפויה בפעילות, נראה כי אין הכרח בשלב זה שהממשלה תנקוט בצעדי מדיניות כדי להקטין את הגירעון כבר ב-2012.
הגירעונות אחרי 2012 צפויים להיות גדולים בהרבה מהיעדים הקבועים בחוק. לביטול הפחתות שיעורי המס שהיו מתוכננות לשנים הקרובות, בהתאם להחלטות הממשלה והכנסת חשיבות רבה בכך שהמחיש את מחויבותן לתקרת הגירעון ולהפחתת יחס החוב לתוצר, בפרט לאור הגירעון הגבוה מהיעד שצפוי ב-2012.
למרות ביטול הפחתות שיעורי המס תידרש הממשלה בשנים 2013 ואילך להעלאות נוספות של שיעורי המס, להפחתה של ההוצאות אל מתחת לתקרה, או לשילוב של שניהם כדי לא לחרוג מתקרת הגירעון ולהפחית משמעותית את יחס החוב לתוצר, אלא אם הפעילות במשק תגדל בקצב מהיר במיוחד.
עלות יישום החלטות הממשלה על תוכניות ספציפיות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות והביטחון גבוהה משמעותית מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ל-2013 ואילך. סגירת פער זה מחייבת בחינה מחדש של סדרי העדיפויות והקצאה בהתאם של התקציב. קיום הפער גם יקשה על ריסון קצב גידול ההוצאות לשיעור נמוך מזה של התקרה כדי לסייע בהפחתת הגירעון.
אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הועדה לשינוי כלכלי-חברתי לשנים 2013 ואילך יחייב את הממשלה להחלטות משמעותיות נוספות בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאות.