קובי פינקלשטיין, מנהל תחום חו"ל, דש בית השקעות: הזרמת הנזילות לבנקים האירופיים בשבוע האחרון, בשילוב עם התמחור של שוקי המניות המגלם ציפיות נמוכות, הביאה להתאוששות מרשימה בשווקים. הזרמה מוניטרית עשויה להקל את מצוקת הנזילות של הבנקים האירופיים בטווח הקצר אך היא איננה מהווה פתרון אמיתי לבעיות הבסיסיות של כלכלת העולם.
הבעיה המרכזית שמעיקה על שוקי העולם כיום היא הצמיחה האיטית בשווקים המפותחים. הצמיחה הנמוכה במדינות המפותחות גורמת להידרדרות ביחסי החוב של מדינות אלו ולשחיקת אמון המשקיעים.
המגמות הדמוגרפיות בשווקים המפותחים, ובמיוחד באירופה, גם גורמות לגידול מתמשך בהוצאות התקציביות המופנות לנושאי רווחה ובכך גורמות לגידול בגירעון השוטף ובחוב הממשלתי.
מדינות אירופה מנסות לטפל בבעיית הגירעונות התקציביים התופחים באמצעות טיפול בצד ההוצאות – מדינות רבות באירופה הנהיגו מדיניות צנע שכוללת צמצום הוצאות שכר במגזר הציבורי והקטנת תשלומי העברה לצרכי רווחה.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי השיק ביום ה’ האחרון בעיר טולון את קמפיין הבחירות לנשיאות, והבטיח לאזרחי צרפת עידן חדש שבו יעבדו יותר ויקבלו פחות הטבות סוציאליות. נראה שצרפת זקוקה במיוחד למרשם מסוג זה, לאור העובדה שתשלומי הרווחה למיניהם כבר מהווים נתח של כ- 28% מהתוצר של צרפת, הרמה הגבוהה ביותר באירופה, גבוהה יותר אף מזו של שבדיה הידועה במדיניות הסוציאלית הנדיבה שלה.
אולם מדיניות הצנע עלולה לגרום לסחרור וכניסה למעגל קסמים של פגיעה בצמיחה, שתוביל לירידה בהכנסות ממסים, שתחייב קיצוץ נוסף בהוצאות הממשלה וחוזר חלילה. לפיכך נראה שטיפול בגירעונות התקציביים באמצעות צד ההוצאות בלבד איננו מספיק ויש לטפל גם בצד ההכנסות ע"י עידוד הצמיחה.
כאמור, המשקולת העיקרית על קצב הצמיחה של המדינות המפותחות היא הרכב האוכלוסייה (שיעור גבוה של אוכלוסיה מבוגרת) באותן מדינות וקצב הילודה הנמוך. לפיכך טיפול יעיל בנושא הצמיחה צריך להתמקד בבעיה הדמוגרפית. לדעתנו בבעיה זו ניתן לטפל באמצעות עידוד של הגירה איכותית.
ברבות ממדינות אירופה קיימת כיום התנגדות עזה לנושא ההגירה, כיוון שמדינות אירופה לא השכילו ליצור מדיניות הגירה ברורה ויעילה וכתוצאה מכך סבלו מזרם של מהגרים לא איכותי עם פער תרבותי עמוק ביחס לאוכלוסיה הקיימת. אולם מדינות שבהן מופעלת מדיניות הגירה מסודרת ויעילה מצליחות למשוך הגירה איכותית שמורכבת ממהגרים משכילים בגילאים צעירים יחסית, התורמים לצמיחה.
בניגוד לדעה הרווחת, מחקרים אקדמיים שעסקו בנושא מצאו כי הגירה איננה פוגעת באופן משמעותי בתנאי העבודה ובאפשרויות התעסוקה של האוכלוסייה הקיימת.
ישראל היא דוגמא חיה להשפעה המבורכת של הגירה איכותית בהיקפים גדולים: גל ההגירה ממדינות ברית המועצות לישראל בתחילת שנות ה- 90 כלל מהגרים משכילים ובעלי כישורים וגרם באופן ברור לקפיצה בשיעורי הצמיחה של המשק הישראלי בתקופה זו.
במדינות הצומחות באסיה כמו סין והודו קיימת שכבה גדולה של אוכלוסייה איכותית משכילה מבוססת ובעלת כישורים נדרשים בשוק העבודה, שתשמח ליהנות מהתשתיות המתקדמות והאיכויות התרבותיות של מדינות אירופה.
הזרמות מוניטאריות לסוגיהן ואפילו איחוד פיסקאלי של מדינות אירופה לא יפתרו את הבעיה הבסיסית של צמיחה נמוכה. הפתרון של עידוד ההגירה האיכותית נראה כאחת האפשרויות לפתרון ארוך-טווח של הבעיה.
לפי שעה לא נראה יישום של פתרון יסודי מסוג זה באופק. לכן, ייתכן שבטווח הקצר ההזרמות המוניטריות יאפשרו לשווקים להתאושש, אך כל עוד לא מסתמן פתרון יסודי ובר-קיימא של בעיית הצמיחה - התנודתיות הגבוהה צפויה להימשך.
לפיכך, אנו מעדיפים בתקופה זו להתמקד בחוב ובמניות של חברות גלובליות מובילות בעלות איתנות פיננסית גבוהה בתחומי פעילות יציבים, המחלקות דיבידנד לאורך שנים.