אי די בי פתוח מדווחת הבוקר (ג’), כי תרכוש ברכישה עצמית אג"ח ב- 150 מיליון ש"ח. הרכישות תבוצענה מעת לעת, על-פי שיקול דעתה של הנהלת החברה ובשים לב, בין היתר, לתנאי השוק ולשערי אגרות החוב בבורסה, ובלבד שכל פעולת רכישה לא תגרום הפסד לחברה בעת ביצועה. זאת, בהמשך להודעת דסק"ש על תוכנית רכישהב-250 מיליון שקל, כור ב-250 מיליון שקל ונכסים ובנין ב-120 מיליון שקל.
נימוקי הדירקטוריון לביצוע תוכנית הרכישה: שינויים מקרו כלכליים ותנודתיות בשוקי ההון בעולם ובארץ עשויים ליצור מעת לעת הזדמנויות עסקיות לרכישה חוזרת של אגרות חוב של החברה במחירים כדאיים לחברה אשר יניבו לה רווח.
התייחסות S&P מעלות מהיום ל- IDB: האיתנות הפיננסית של חברת אחזקה מצביעה, בין היתר, על היכולת של החברה לפרוע ו/או לממן מחדש חובות קיימים. אנו בוחנים את המינוף הכלכלי (לא החשבונאי) שמתייחס לשווי המוערך של החברות התפעוליות המוחזקות מול החוב ברמת המטה. הסתכלות על הדוח החשבונאי המאוחד, ועל שווי ההון החשבונאי, הינה הסתכלות חלקית שעלולה להטעות ואין בה ערף מוסף רב בחברת אחזקות תפעולית כמו קבוצת איי.די.בי, שכן חלק מהחברות אינן רשומות במאזן החשבונאי בשוויין הכלכלי. לכן המשמעות של ההון החשבונאי פחות רלוונטית מבחינה אנליטית. גרעון בהון אכן יכול לשמש תמרור אזהרה, אך אינו בהכרח אינדיקטור מהותי לאיתנות הפיננסית של חברת אחזקה תפעולית.
אקסלנס בסקירה מאמש: כשבוחנים את המספרים ומבינים את העוצמה של אי.די.בי נראה כי השקעה באג”ח הקבוצה עשויה להניב רווחי הון. הסנטימנט השלילי האוחז לאחרונה בחברות האחזקה אכן מוצדק? או שקיימת פה הזדמנות פז שנוצרה כתוצאה מעיוות והכלאה של חששות.