"חייבים לשים סוף לקזינו הפנסיוני ולהחזיר את האחריות על הפנסיה לידי המדינה", כך תבעו היום ב’, ח"כים חברי ועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בדיון משותף בנושא דמי הניהול על החסכון הפנסיוני. בעקבות הדיון הודיעו אנשי אגף שוק ההון באוצר, כי בחודש הקרוב יגישו לוועדת הכספים תקנות להורדת דמי הניהול עד לתקרה מקסימלית של 1.2% על הצבירה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע ש"לא ירפה מהנושא". לאנשי אגף שוק ההון באוצר אמר: "תתחילו לשנות דיסקט, אנחנו כבר לא ב- 2003. אנחנו בעידן חדש ויש לשנות את הגישה. לא עוד רוח ועדת בכר. בתי השקעות גובים דמי ניהול ללא קשר למצב החסכונות והחוסכים מגלים שחלקים ניכרים מהחסכונות פשוט נעלמים. קיימת לקונה רגולטורית. המדינה אינה יכולה לעמוד מן הצד ולומר לקשישים שחסכו כל חייהם וכך גם בעתיד, שיתמודדו לבדם מול מנהלי קרנות הפנסייה. המדיניות שלנו שהמדינה תחזור לעניין הזה".
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (ליכוד): "עמלות הניהול בקופות החדשות הן שערורייתיות. החל מהשנה ה-35 לחיסכון, 40 אחוזים מהחסכונות הולכים לדמי הניהול. בשביל מה בכלל להשקיע? זאת בדיחה. החיסכון הגדול של חיינו הולך לבנקים, לחברות הביטוח ולקרנות ההשתלמות. יש להוריד את דמי הניהול עד לרמה של חצי אחוז ולקעקע את ועדת בכר; על המדינה לומר: טעינו ואנחנו רוצים לשנות. לתת לחוסך אפשרויות בחירה זה להרע איתו ולשרת את חברות הביטוח. משרד האוצר עובד עלינו בעיניים".
ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה): "בתי ההשקעות שותפים לכספים שלנו אפילו כשהישגיהם עלובים. 80% מהתשואות בחיסכון הפנסיוני מתחת לתפוקות השוק ומשקיע פרטי יכול ’לנצח’ משקיע מדופלם מקרן פנסיה. להבדיל מנדל"ן, שם משלמים למתווך מקסימום 2% והנכס שלנו, בחסכון הפנסיוני, יש שותפים שגובים דמי ניהול מופקעים ומתחלקים רק ברווחים. ההפסדים עלינו – יש סוציאליזם ברווחים וקפיטליזם בהפסדים".
ח"כ עמיר פרץ (עבודה): "האזרחים כל הזמן מוצפים באינפורמציה. רואים מיליארדים שעוברים מיד ליד ושואלים עצמם מה הקשר לחמשת אלפים ₪ שלי. דמי הניהול נגבים תמיד והעיקרון השערורייתי הוא שהם נגבים כנגד החיסכון ולא כנגד התוצאה. לא יתכן שגובים אותו אחוז על תשואות שונות ובוודאי כשיש הפסדים". פרץ הוסיף, ש"המדינה מרוויחה מהמצב, כשכל הסיכונים בחסכון ארוך הטווח הם על האזרחים ולא עליה".
ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה): "אדם עשוי לשלשם חמש מאות אלף שקלים בדמי ניהול במהלך חייו. זה לא קביל בכל קנה מידה. על ציבור החוסכים לדעת: אתם יכולים להתמקח על דמי הניהול".
ח"כ שלי יחימוביץ’ (העבודה): "אם כל חטאת היא שנת 2003 בה 70% מכספי החוסכים עברו לקזינו של שוק ההון ולאחריה ועדת בכר, שסברה כי הגברת התחרות היא זאת שתיטיב עם החוסכים. לא חל כאן כשל שוק, כל השיטה הזאת שגויה מיסודה. טרכטנברג ממליץ להעמיק החינוך הפנסיוני: זאת התנערות של המדינה והפקרת האזרחים. יש להוריד את דמי הניהול, יש לחזור לאג"ח המיועדות. המדינה צריכה לחזור לפנסיה".
ח"כ ציון פיניאן (ליכוד): "הקזינו הוא חד-צדדי, החברות בשוק ההון משחקות רק בכספי החוסכים אך לא מסכנות את עצמן וממשיכות לגבות דמי ניהול גם כשסופגות הפסדים כבדים והתשואות יורדות.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "המשחק בכספי הפנסיה שלנו הוא מסוכן וחסר צדק. יש אנשים מאחורי המספרים האלה. לאילו חיים אנחנו מייעדים אותם?"
סגן הממונה על שוק ההון באוצר, רג’ואן גרייב: "החיסכון הפנסיוני זו בעיה המעסיקה מדינות רבות בעולם. מטרתנו – לחזק את החוסך הבודד, כך שיוכל להתמודד במשוואה הלא-שוויונית: חברת הביטוח והבנק מול החוסך". גרייב עורר את זעמם של הח"כים כשאמר ש"יש אחריות גם על החוסכים, שברכישת DVD וטלוויזיות יעשו סימולציות וסקר שוק אך בנוגע לפנסייה אינם מקבלים החלטה מושכלת".
הצעדים שינקטו באגף שוק ההון החל מהחודש הקרוב אמר גרייב: "הקטנת תקרת דמי הניהול עד ל- 1.2% מהצבירה, איסור העלאת דמי ניהול שסוכמו עם לקוח למשך שנתיים לפחות, שקיפות – הודעה מפורשת על הכוונה להעלות את דמי הניהול והקפדה על זכות החוסכים לבחור סוכן. מתן כוח ללקוח לבחור סוכן יהווה שוט להשגת תנאים משופרים. דמי הניהול נגבים עבור ברוקראז’, דמי משמורת, מתן אשראי ופיקדונות שקליים".
הח"כים הביעו תרעומת על דברי גרייב: "זה רק יחזק את סוכני הביטוח". חיים כץ: "מבחינת סוכני הביטוח שכל שנה תעבור סוכן. בכך הרגולטור משרת לא את החוסכים אלא את חברות הביטוח". חברי הכנסת כולם תבעו לפעול להחזרת האחריות על הפנסייה למדינה וטענו ש"החינוך הפנסיוני מגוחך ולא יסייע לחיזוק הבנת העמיתים בשוק ההון. החוסכים צריכים להיות האחרונים בשרשרת האחריות כאשר המדינה והרגולצייה בראש".
רונן רגב-כביר מ’אמון הציבור’: "אין כל מקום להטיל אחריות כל שהיא על הציבור. הציבור אינו יכול לבחון נכונה את ההחלטות שנוגע להשקעות. אחריות רק בצד המחיר, שבזה הציבור כן יכול לקבל אחריות אך רק כשהדיווחים על החסכונות יהיו בשפה ברורה לציבור".