9 מבעלי המניות מהציבור המחזיקים במניות בנק דקסיה ישראל מקבוצת DEXIA הגישו למחוזי בת"א תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד הבנק בטענה לקיפוחם של כלל בעלי המניות מהציבור המחזיק בכ-28% מהונו המונפק והנפרע של הבנק (בעבר אוצר השלטון המקומי) העוסק במתן שירותי בנקאות לסקטור הציבורי והמוניציפאלי בישראל ( רשויות מקומיות) וסוכן החשב הכללי במשרד האוצר לניהול ההתחשבנות ההדדית בין הממשלה לרשויות המקומיות.
במבוא לכתב התביעה נאמר כי עניינה בהתנהלות לא תקינה וחריגה (בלשון המעטה) של המשיבה-חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ( בנק דקסיה ישראל בע"מ), בעלת רישיון בנק הנשלטת על ידי בעלי השליטה ( שרק חלקם מצהירים על עצמם ו\או מדווחים על ידי המשיבה ככאלה): DEXIA CREDIT ו-מרכז השלטון המקומי, והמתנהלת שלא לטובת כלל בעלי מניותיה כי אם לטובת בעלי השליטה בלבד, תוך קיפוח חמור של בעלי מניותיה מן הציבור ותוך הפרת חובותיהם ו\או התחייבויותיהם, בהתעלמות מהוראות חוק החברות, חוק הבנקאות (רישוי) וחוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחם.
לדברי התובעים ביניהם ד"ר ברק שנהב, ד"ר יהודה שנהב, גב’ יונה איזנברג, הקיפוח מתטא בין היתר ב: א. ניטרול מוחלט של השפעת הציבור ( בעלי המניות מקרב הציבור) על התנהלות הבנק על אף החזקתו בכ-28% ממניות הבנק. ב. חלוקה לא שוויונית של טובות הנאה וביצוע חלוקה אסורה בפועל על ידי הבנק ג. פגיעה בשווי מניות של הבנק הנובע מהפרת התחייבות מפורשת של בעלות השליטה להשוואת זכויות במניות הבנק.
לטענת התובעים המהוים מיעוט מקופח בבנק, כהגדרתם, תביעתם נסובה בעיקרה על הטענה כי התנהלות המשיבה, חברה ציבורית ובנק בישראל, ובעלות השליטה בה, מהווה קיפוח בעלי המניות מקרב הציבור. בין היתר מעלים התובעים המיוצגים על ידי עוה"ד יעקב סבו ו-אלי אקסלרוד כנגד המשיבות טענות נוספות בדבר הפרת חוקים ו\או חובות חקוקות, אי דיווח, סיווג ו\או אי סיווג בעלי עניין שלא כדין, אישור עיסקאות שלא כדין וכו’.
התובעים סבורים כי התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה- בעלי מניות הבנק מקרב הציבור- וביניהן: האם אחזקה משותפת של בעלות השליטה בלמעלה מ-90% מזכויות ההצבעה ( בעלי המניות מקרב הציבור מחזיקים ב-7.35% מזכויות ההצבעה) בבנק, מהווה הפרה של החוק? האם אחזקה של למעלה מ-5% מאמצעי השליטה במשיבה, ללא קבלת היתר ממפקח על הבנקים מהווה הפרה של החוק? האם מבנה ההון של המשיבה מהווה "קיפוח מיעוט"? האם התנהלות בעלי העניין ונושאי המשרה במשיבה מהווה "קיפוח מיעוט"? האם בעלי העניין ונושאי המשרה במשיבה מפרים את חובותיהם כלפי בעלי המניות מהציבור? איך יש לאשר עיסקאות בעלי עניין במשיבה? האם תנאי הפרישה של דוד קפאח (המנכ"ל ומנהל העסקים הראשי) אשר "אושרו" הינם לטובת החברה? האם תנאי הפרישה אושרו כדין? האם פטור ושיפוי שהוענקו על ידי המשיבה לנושאי המשרה בה הינם לטובת החברה? האם הפטור והשיפוי אושרו כדין? האם דירקטורים חיצוניים במשיבה מונו כדין והאם יש במינויים "קיפוח מיעוט"? מה הסעד הראוי לשם הסרת "קיפוח מיעוט"?
לדברי התובעים, ישנה אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות הללו יוכרעו בתביעה לטובת חברי הקבוצה וכי התביעה מבוססת על עילות אמיתיות ורציניות והיא עשויה להביא תועלת של ממש לכל חברי הקבוצה. "כאשר בפועל חברות ציבוריות נשלטות על ידי בעלי שליטה שהינם בעלי משאבים ותחכום רב, האינטרסים שלהם אינם זהים לאינטרס של הציבור-המיעוט, וישנה חשיבות עצומה לאמצעי של תביעה ייצוגית ככלי לאכיפת כללים על בעלי השליטה והבטחת זכויות הציבור בחברות בהן הוא מושקע כספו בין במישרין ובין בעקיפין על ידי גופים מוסדיים המנהלים כספים, על מנת שבעלי השליטה חפעלו עבור כלל בעלי המניות ולא עבור עצמם" נאמר בכתב התביעה.
לדברי התובעים, הם משקיעים פרטיים אשר השקיעו ממיטב כספם במניות של המשיבה מתוך אמונה בחברה ובפוטנציאל הטמון בה, ובהתאם הם מתאימים ביותר לשמש כתובעים ייצוגיים של הקבוצה המורכבת ממחזיקי מניות מקרב הציבור, ןהתנהלותם הינה בתום לב ומונעת מתוך רצון לגיטימי להגן על האינטרסים כלכליים.
הסעדים המבוקשים בתביעה הינם: חיוב בעלות השליטה להשוואת זכויות במניותיה, הצהרה כי תנאי פטור ושיפוי כלפי נושאי המשרה במשיבה לא אושרו כדין והם בטלים, הצהרה כי תנאי הפרישה של דוד קפאח לא אושרו כדין והם בטלים, הצהרה כי בעלי העניין ו\או נושאי המשרה בחברה מפרים את חובותיהם כלפי המשיבה ו\או כלפי בעלי המניות מהציבור, הצהרה בדבר היותו של מבנה ההון במשיבה והתנהלות בעלי העניין בגדר "קיפוח בעלי מניות המיעוט" ומתן סעד למניעת הקיפוח, והצהרה כי במשיבה מתקיימת החזקה למעלה מ-90% מזכויות הצבעה בניגוד להוראות חוק החברות והחזקה של למעלה מ-5% מזכויות השליטה שלא בהיתר מטעם המפקח על הבנקים ובניגוד להוראות חוק הבנקאות.
סעדים נוספים המבוקשים בתביעה הינם: קביעת בעלי העניין , בעלי השליטה ואופן מינוי דירקטורים חיצוניים במשיבה, חיוב בעלות השליטה לפעול להשוואת זכויות במניותיה.
בתביעה מצויין כי הון המניות והנפרע של הנתבעת יחיד ומיוחד במינו, חריג ואין ולמעשה לא התאפשר קיום של דומה לו בכל שוק ההון בישראל, ככל הידוע לתובעים. הנתבעת היא החברה היחידה שמניותיה נסחרות בבורסה ואשר לה 5 סוגי מניות.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין בישראל מומחים בתחומם.