שלמה פיג’ו מת"א מחזיק באג"ח ( 21,176 ש"ח ע.נ.) של החברה הציבורית מלרג הנדסה וקבלנות הגיש למחוזי בת"א תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף של כ-52 מיליון ש"ח כנגד חברי הדירקטוריון בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה: מיכאל הירשברג מהרצליה, שמחה סדן מת"א, יורם שפירא מרמת אפעל, איתמר הרמן מרמה"ש ומירב מלצמן מרעננה-, מנהל הכספים עמית הירשברג מגבעתיים וממשרד רו"ח קוסט, פורר, גבאי את קסירר מת"א הרואה החשבון המבקר של מלרג במועדים הרלוונטיים. זאת בטענה לפרסום פרטים מטעים בדוחות תקופתיים ודוחות מיידיים של החברה וכן חוסר בפרסום של פרטים אשר חובה היתה לפרסמם על פי חוק ניירות ערך והיעדרם עלול להטעות משקיע סביר.
בתביעה נאמר כי הנתבעים, שמחה סדן ו-איתמר הרמן הוגדרו על ידי דירקטוריון החברה כבעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית. לטענת התובע, מהדו"ח השנתי של החברה ליום 31.12.2008 ומהדו"ח הרבעוני ליום 31.3.2009 הסתבר כי החברה איתנה וכי בשל כמות המזומנים הגדולה שבידיה בהיקף כ-46 מיליון ש"ח אין לה קושי לפרוע את חובה למחזיקי אגרות החוב לפחות בשנתיים שלאחר פרסום הדו"ח הכספי לרבעון הראשון של שנת 2009 וכי נכסיה מספיקים לתשלום מלוא חובותיה לכלל נושיה. בדו"ח זה צויין כי החוב שהיה על החברה לפרוע למחזיקי האג"ח בשנה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני עמד על 24 מיליון ש"ח בלבד וכי לרשות החברה יתרת מזומנים כמעט כפולה ובנוסף צפויות לה הכנסות נוספות שגם הן תאפשרנה את קיום התחייבויותיה כלפי נושיה בשנים 2010-2011.
לדברי התובע, הנתונים הללו אודות איתנותה של החברה ויכולת הפירעון של חובותיה לנושיה התפרסמו גם בדוחותיה הבאים עד לשלהי חודש נובמבר 2009 וכל משקיע סביר יכול היה להבין כי לחברה יכולת לפרוע את חובה כלפיו וכי הסיכון שבהשקעה באגרות החוב שלה באותה עת הינו נמוך. בהסתמך על המידע זה שהיה גלוי לציבור באותה העת, רכש התובע בראשית דצמבר 2009 במסגרת המסחר בבורסה אגרות חוב של מלרג ואולם ביום המחרת לאחר סיום המסחר בבורסה פירסמה מלרג לפתע דו"ח מיידי ממנו עולה כי הנתונים שפורסמו על ידה בפרסומיה הקודמים בנוגע לכמות ושווי המזומנים שבידה, אינם נכונים, והסתבר כי חלק מהכספים אליהם התייחסה מלרג כמזומנים ושווי מזומנים בדיווחיה, היו משועבדים, ובמצב זה אותם כספים כלל אינם זמינים לפירעון חובות לנושים הלא מובטחים של מלרג וביניהם מחזיקי אגרות החוב.
התובע מציין כי הסתבר עתה כי בידי מלרג לא היו אפילו הסכומים הדרושים לכיסוי התשלום למחזיקי האג"ח שעמד לפירעון חודשים ספורים לאחר פרסום דוחותיה הכספיים. לדבריו, פרסום הנתונים השגויים בנוגע למזומנים ושווי המזומנים שבידי החברה כפי שפירסמה בשלושת הדוחות הרבעוניים של 2009 היו "פרטים מטעים" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך. לטענת התובע, מלרג המשיכה והטעתה את הציבור גם במסגרת הדו"ח המיידי מיום 8.12.2011 שבו גילתה לציבור לראשונה את קיום ההטעייה שבהצגת המזומנים ושווי המזומנים.
בתביעה נאמר כי ביום 29.7.2010 הטילה הרשות לניירות ערך על מלרג עיצום כספי בסך 488,400 ש"ח בשל הפרת הוראות חוק ניירות ערך בשל אי הצגת פרט מהותי בדוחותיה הכספיים בנוגע למזומנים ושווי מזומנים. לדברי התובע, חברי הדירקטוריון, מנהל הכספים שחתם על הדו"חות, ומשרד רואה החשבון של החברה אשר נתן הסכמתו לצירוף חוות דעתו ודוחות הסקירה שלו לדוחותיה הכספיים של מלרג אחראים לפרסומם של אותם פרטים מטעים בנוגע למזומנים ושווי המזומנים של החברה, פרטים המהווים מצג שווא רשלני כלפי ציבור המשקיעים באגרות החוב של מלרג ועל כן מוטלת עליהם החובה חפצות את מחזיקי האג"ח בגין נזקיהם כתוצאה מהטעייתם ביחס למזומנים ושווי המזומנים שבקופת החברה. התובע מציין כי בעקבות התפתחות זו חלה הידרדרות נוספת ומשמעותית במצבה הכספי של מלרג והיא לא התאוששה ממנו.
בסוף ספטמבר 2010 הגישה מלרג לביהמ"ש בקשה להקפאת הליכים כנגדה ובינואר 2011 אישר ביהמ"ש הסדר בינה לבין נושיה.
טרם נתקבלה תגובת הנתבעים.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין מומחים בתחומם.