נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שהתוצר במשק גדל ברביע השלישי של השנה בשיעור דומה לרביע השני (כ-3.5%), קצב מניח את הדעת, ההולם את מאפייני הכלכלה הישראלית ומהווה עלייה גבוהה מ-1.5% במונחים לנפש.
נתון זה, בצוותא עם ההתאוששות הנאה במדד מנהלי הרכש בחודש שעבר, מצביע על כך שלעת עתה המשק במצב נוח, בהתאם לרושם שהותיר אתמול נגיד בנק ישראל.
ההאטה היא בהשוואה לרביע הראשון של השנה וקודמיו, אך יש לזכור כי דווקא אז ההתרחבות הכלכלית הייתה חזקה ומהירה מהרגיל ובכל מקרה לא הייתה יכולה להימשך זמן רב. המשק שב לגדול בקצב נורמאלי ובעצם מתקן את התרחבות היתר שהייתה קודם לכן.
נתון מעודד בהחלט היא העלייה בתוצר המגזר העסקי, שהייתה גבוהה מ-5% ברביע השלישי, פי 2 מעלייתה ברביע השני ומהר יותר מעליית התוצר הכללי. כל עוד המגזר העסקי הוא הדוחף את המשק קדימה – הדבר מבורך.
מנגד, עיון בהרכב הביקושים לתוצר משקף תלות גבוהה בהשקעה בנכסים קבועים, בפרט בענפי המשק, שרשמה עלייה דו ספרתית נאה בת 18%. אמנם מדובר בהוצאות חשובות, שתגדלנה את התוצר הפוטנציאלי של המשק בשנים הבאות, אך אין להתעלם מהאטה בגידול בהוצאה לצריכה פרטית (או אף ירידה במונחים לנפש, המשקפת נסיגה ברמת החיים) ומהירידה הדו ספרתית בייצוא הסחורות והשירותים – שני נדבכים חשובים בפעילות הכלכלית.
עם זאת, לנוכח השלכות המחאה החברתית על הוצאות משקי הבית בחודשי הקיץ ובהתחשב בפיחות האחרון בשער השקל, העשוי לקזז בהמשך חלק מהשלכות ההאטה בייצוא, לא מן הנמנע כי גם שני המגזרים החשובים הללו יתאוששו בהמשך ובכל מקרה – יהיה צורך להמתין מעט על מנת לברר את התמונה לאשורה.
נקודה נוספת הראויה לציון – ייבוא הסחורות והשירותים ירד כ-8% ברביע השלישי, לאחר עליות גבוהות קודם לכן, כך שבחלקו של התוצר המקומי חל גידול מבחינת הביקושים ואם יימשך – הדבר יסייע למשק גם בהמשך.
במאמר מוסגר נציין כי נתוני תוצר הנמדדים לאורך רביע בודד תנודתיים למדי ולא פעם בעבר עודכנו בשיעורים חדים. בשל כך ובפרט בתקופות התאמה כגון זו הנוכחית, יש להתבונן בחתכי זמן מעט ארוכים, שרגישותם לתנודתיות הנתונים נמוכה יותר.
בשורה התחתונה, תוצאות הרביע השלישי אולי לא מרשימות כבעבר, אך עדיין בהחלט סבירות. ראוי לקחת דברים בפרופורציה, בפרט בתקופה בה הוצאות משקי הבית והחברות מהוססות ומוגבלות על ידי חששות לגבי הבאות. אין להיחפז ולקבוע כי המשק ניצב בפני משבר והתברר פעם נוספת כי המצב בארץ טוב משמעותית מהמצב ברבות מהמדינות המתקדמות בעולם.
לא סתם התקבלנו לארגון OECD ולמדד MSCI Developed Markets באמצע השנה שעברה ולא בכדי העלתה סוכנות דירוג האשראי Standard and Poor’s בצעד נדיר את דירוג החוב שלנו.
לבסוף, חלקן של המשרות החלקיות והמשרות בשכר נמוך בשוק העבודה אמנם גדל, אך אין להתעלם מכך ששיעור הבלתי מועסקים בארץ עדיין נמוך מ-6%, בעוד בגוש האירו הוא גבוה מ-10% ובארה"ב רמתו 9%.
במבט קדימה – לא מעט תלוי בסחר החוץ (ובפרט בייצוא), שכן יש לזכור כי ההשלכות השליליות מחו"ל כשפרץ המשבר העולמי התקזזו בזמנו על ידי שוקי הבניה והדיור, שקטעו דשדוש של 10 שנים. עם זאת, לעת עתה סך הביקושים בתוך המשק נושא בנטל.