ברקע ויכוח משפטי בין ועדת הכספים לאוצר, התקיים הבוקר ג’, דיון סוער מאוד בוועדת הכספים. הח"כים דורשים שהעלאת גיל הפרישה לנשים ל- 64 יהיה כרוך באישור ועדת הכספים והאוצר טוען שעפ"י חוק גיל הפרישה שהתקבל ב- 2004, אין צורך באישור הוועדה. היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד שגית אפיק, בחוות דעת: "הסמכות לאשר את העלאת גיל הפרישה בידי ועדת הכספים". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע שיקיים הצבעה בעניין בשבועות הקרובים.
גפני הודיע ש"אם הוועדה לא תקבל החלטה בעניין, גיל הפרישה לנשים יעלה אוטומטית ל- 64 החל מ- 2012". בעניין העלאה עתידית לגיל 67, "הדבר ידרוש שינוי בחקיקה ראשית".
המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, טענה ש"במרבית המדינות גיל הפרישה לנשים עומד על 65 כאשר הממוצע הוא 62. אצלנו הוא 62 והוא נמוך. בישראל קיים פער בין נשים לגברים וגם אם הגיל יעלה ל- 64 יהיה פער. המגמה העולמית היא של העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים. עד שנת 2050 יהיו רק 3 מדינות נוספות נוסף על ישראל (אם הגיל לא ישונה) מבין מדינות ה- OECD, בהן יהיה פער בין נשים לגברים בטורקיה, בפולין ובשבדיה. בשלושים שנה עלתה תוחלת החיים הממוצעת לנשים ולגברים ב- 5 שנים (בהתאמה (81, 79) וכיום עומדת על 86 לנשים ו- 83 לגברים. לכן עלה שיעור האנשים הלא-עובדים ביחס לאוכלוסייה העובדת".
פלוג התייחסה להשפעות העלאת גיל הפרישה עד היום ואמרה ש"בעקבות העלאת גיל הפרישה עלו שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב נשים וגברים" והוסיפה שגם בעניין גובה הפנסיה, העלאת גיל הפרישה השפיעה לטובה על הנשים בישראל. לדבריה, "יחס התחלופה בין השכר לפנסיה יעלה דרמטית עם העלאת גיל הפרישה. כך למשל יחס התחלופה בין הפנסיה לשכר בשינוי מ- 62 ל- 64 לנשים ברמת השכלה נמוכה ישתנה בין 77% ל- 82% ובהעלאה לגיל 67 יעמוד על 92%. לגבי נשים עם השכלה גבוהה, בפרישה בגיל 62 היחס יעמוד על 79%, בגיל 64 – 86% ואילו בפרישה בגיל 67 היחס יעמוד על 99%". פלוג ציינה עוד ש"בכל מדינות ה- OECD ככל שגדלה תעסוקת מבוגרים כך גדלה גם תעסוקת צעירים ובכלל זה גם לגבי נשים" וסיכמה: ש"העלאת גיל הפרישה של נשים מ- 62 ל-64 תעלה את הכנסתן של נשים בין 8% ל- 10% והעלאה לגיל 67 צפויה להעלות את ההכנסה של נשים בשיעור שבין 21% ל- 28%".
סגן הממונה על התקציבים באוצר, אייל אפשטיין: "העלייה הניכרת באורך תקופת הפנסיה עקב העלייה בתוחלת החיים מחייבת הגדלת משאבים. לא ניתן לטמון את ראשנו בחול".
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו): קבלה על המלצות הוועדה. קירשנבאום הביעה תרעומת על "המלצת מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, להעלות את גיל הפרישה לנשים לגיל 67 בעוד היא מקדמת פרישת נשים בגילאי 56 – 60, מה שפוגע קשות מבחינה כלכלית בנשים, כיוון שאינן יכולות לקבל קצבת זקנה"
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הנתונים שהציגה פלוג מניפולטיביים. לא השוו את נתוני שוק העבודה בישראל לזה שבמדינות אחרות". גלאון קראה לדחות את המלצות הוועדה. "אם הדבר היה תלוי באוצר נשים היו עובדות עד יום מותן. סימנו את המטרה ואז הגיעו למסקנותיה שהיו ידועות מראש. המטרה היא לכסות את הגירעון האקטוארי". גלאון קראה ש"לא לכרוך את קצבת הזקנה עם גיל הפרישה. הנשים מופלות לרעה בשכר, ובתפקידים ועכשיו מבקשים לגזול מהם את כבשת הרש של פרישה מוקדמת מגברים. יש לדחות את העז שמציע האוצר, כאילו לכאורה הוועדה המליצה על גיל 67 והאוצר מעדיף העלאה רק עד גיל 64. מנסים ליצור שוויון בין נשים לגברים על גבן של הנשים. אנחנו לא מעוניינות בשוויון פורמלי אלא בשוויון מהותי".