מיטב: בחודשים האחרונים אנו עדים למגמה של פיחות השקל מול הדולר, במנוגד לייסוף שנרשם מהרבע השני של 2009 (ובאופן רחב יותר משנת 2002). בכלל, טווח המסחר של השקל כנגד הדולר, בארבע השנים האחרונות היה רחב מאוד, מ-4.33 שקלים לדולר ביולי 2007 ועד 3.23 שקלים לדולר במאי 2008.
גורמים רבים משפיעים על התפתחות שער החליפין של השקל כנגד דולר. לחלקם השפעה ארוכת טווח (אינפלציה) ולחלקם קצרת טווח (תנועות הון). להלן, התייחסות לגורמים המשפיעים על שער החליפין של השקל כנגד הדולר
הפעילות הריאלית: חלק ניכר מהפעילות הריאלית של ישראל היא תוצאה של סחר חוץ. על כן, קיים קשר משמעותי בין תמונת הסחר הבינלאומי של ישראל ואף מידת הצמיחה לבין שער החליפין. לדוגמא, גרעון בסחר חוץ של ישראל, כאשר סך היבוא גדול מסך היצוא, מגלם ביקוש יתר למטבע חוץ. כתוצאה, נצפה להיחלשות (פיחות) של השקל כנגד הדולר.
אמנם המשק המקומי התנהל עם גרעון מסחרי בארבעת השנים האחרונות והשקל רשם ייסוף בתקופה זו – אך כפי שהזכרנו לעיל, על שער החליפין מושפע ממספר כוחות ולא מגורם אחד בלבד.
החשבון השוטף במאזן התשלומים: מאגד את סחר הסחורות והשירותים של ישראל עם העולם, התקבולים והתשלומים הנובעים מהכנסות מגורמי ייצור והעברות שוטפות.
המשק הישראלי היה מאופיין בעבר (לפחות מאז 1975), בגרעון תמידי בחשבון השוטף, כתוצאה מגירעון במסחר בסחורות ושירותים. בשנת 2003, השתנתה מגמה זו והמשק עבר לעודף בחשבון השוטף, כאמור, בעיקר בגלל התפתחות חיובית ביצוא הסחורות והשירותים. מגמה זו הואטה לאחרונה ואף ברבע השני של השנה חזר המשק לגרעון בחשבון השוטף. התפתחות זו היא אינה חיובית במיוחד בכל האמור לשער החליפין. כלומר, היא מעודדת פיחות של המטבע. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין אין כאן גירעון מהותי אשר מצביע על הידרדרות של מאזן התשלומים של ישראל ובהכרח על פיחות מהיר. עם זאת, הלחץ הבסיסי שהיה לייסוף של השקל התפוגג ואף נהפך לכדי לחץ (אם כי קל מאוד) לפיחות.
תנועות ההון הפיננסיות: אלו העסקאות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל ושל תושבי חו"ל בישראל. ההתפתחות המעניינת של השנים האחרונות היא שתנועות ההון הופכות יותר ויותר דומיננטיות בהשוואה למסחר הריאלי. לדוגמא, השקעות הזרים לטווח קצר, הכוללות בין היתר את ההשקעות במק"מ ובפיקדונות בבנקים ישראליים, נסקו בשנת 2010 ל-13 מיליארד דולר, לעומת ממוצע שנתי של 1.6 מיליארד דולר בלבד בשנים 2008-2006. ברור שלכך השפעה להתחזקות השקל כנגד הדולר.
עם זאת, חשוב לציין כי גורם זה מאופיין בחוסר יציבות, הוא מאוד תנודתי ורגיש לאירועים המתחרשים בעולם.
ברבע השני של 2011, לראשונה, מאז הרבע השלישי בשנת 2007, ההשקעות הפיננסיות מצד תושבי חו"ל בארץ היו גבוהות מאלה של התושבים המקומיים בחו"ל. כלומר, עודף ביקוש לשקל.
ריבית: פער הריביות משפיע פעמים רבות על מגמות שער החליפין, במיוחד במדינות בהן נפח המסחר הכולל בשוק המט"ח הוא נמוך. יתר על כן, קיים קשר ישר בין פער הריביות לייסוף. לדוגמא, ככל שהפער בין הריבית המקומית לריבית בארה"ב הוא גדול יותר, כך מגמת ההתחזקות של השקל כנגד הדולר תהיה חדה יותר.
בשנת 2007 הפער השלילי ששרר בין הריבית השקלית לדולרית תמך בהחלשות השקל כנגד הדולר.
בשלוש השנים האחרונות המשק האמריקאי מתנהל עם ריבית כמעט אפסית וצפוי להמשיך עם רמת ריבית זו לפחות עד שנת 2013. לעומת זאת, בישראל הריבית כיום עומדת ברמה של 3.00%.
כזכור, בשנתיים האחרונות, נרשם ייסוף בשקל כנגד הדולר בכל פעם שבחרו בבנק ישראל להעלות את רמת הריבית המוניטרית. לעת עתה, לא נראה כי פער הריביות צפוי לעלות בחודשים הקרובים. אולי אף לקטון. עם זאת, הואיל ואנו צופים לכדי חזרה לתוואי של ריסון מוניטרי בעוד שנה מהיום, השקל בהחלט צפוי להגיב לכך, ברגע שבבנק ישראל יאותתו על כיוון זה.
אינפלציה: לפי תיאורית כוח הקנייה שער החליפין אמור לנוע בהתאם לפערי האינפלציה של ישראל עם העולם. היינו, להשוות בין כוח הקנייה הריאלי. הלכה למעשה, ככל שפער האינפלציה בין ישראל לעולם יהיה גדול יותר, כך נצפה כי יחול פיחות של השקל, לעומת המטבע העולמי.
החל מאמצע שנת 2008, ישראל התאפיינה בתוואי אינפלציה גבוה מזה של ארה"ב. יתרה על כך, במהלך שנת 2009, נרשמה בארה"ב דפלציה (ירידה של המחירים לצרכן). זאת, כאשר בישראל האינפלציה הייתה גבוהה מ-3%.
חשוב לציין כי פערי האינפלציה הם מהכוחות הכלכליים הפועלים לטווחים ארוכים לכן, לא נצפה כי שינוי בתוואי האינפלציוני של ישראל עם העולם יביא באופן מיידי לכדי פיחות. יתר על כן, לעתים רבות עלייה בסביבה האינפלציונית מביאה במקביל גם לכדי ריסון מוניטרי והדבר דווקא מביא לכדי התחזקות של המטבע המקומי.
תנודתיות: אין זה מפתיע, שמשקיעים זרים רואים מימד נוסף של סיכון במשק המקומי כאשר הם שוקלים את כדאיות השקעתם בארץ. יציבות פוליטית, חשש ממלחמה, התסיסה שהחלה בעולם הערבי בינואר האחרון, העובדה כי מדובר במשק קטן ועוד שלל סיבות אחרות מעיבים על אטרקטיביות ההשקעה בשוק המקומי. כך, שבעת הרעה במצב הגיאו-פוליטי בארץ, בין אם זה מסיבות פנימיות או חיצוניות, התוצאה עלולה להיות פיחות של השקל מול הדולר, וכאשר תחול רגיעה במצב הגיאו-פוליטי, מימד הסיכון יפחת ואטרקטיביות ההשקעה במשק המקומי תעלה – ולכן ירשם תיסוף בשקל למול הדולר.
באופן כללי, אנו עדים לכך שבשנה האחרונה חלה עלית מדרגה בכל האמור לרמת התנודתיות היומית של השקל כנגד הדולר. התפתחות זו מצביעה על כך שהשקל הפך להיות נכס מסוכן יותר, לפיו הסיכוי ליצירת רווח כתוצאה מהשקעה בו פוחתת.
כאמור, גורמים רבים משפיעים על שער החליפין של הדולר מול השקל ולפעמים כוחות אלה מנוגדים. כך, בעוד שהעודף המסחרי היה זה שתמך בייסוף משנת 2003 ועד 2010, לאחרונה הוא פועל בכיוון הפוך. מנגד, פערי הריביות פועלים כרגע להתחזקות השקל, לעומת שנת 2007.