ועדת ההשקעות של בנק דיסקונט ממליצה לשמר שיעור אחזקה של 10% במניות מסך תיק ההשקעות. הועדה ממליצה לשמר את הפרופורציה הקיימת בחלוקה הגיאוגרפית, קרי, כ- 50% מהחלק המנייתי במניות בישראל וכ- 50% הנוספים במניות בחו"ל (עדיפות לשווקים בארה"ב ולסקטורים דפנסיביים) באמצעות מניות, תעודות סל מומלצות על ידי Morningstar וקרנות ישראליות.
חברי הועדה כמעט תמימי דעים באשר לצורך בתיק בסיכון נמוך. גם אם היו שחשבו שצפויות עליות שערים בטווח הקצר, הצפי השלילי לטווח הבינוני (שנה ומעלה) הכריע שלא להגדיל סיכון.
התיקון בשוק המניות הישראלי שהחל בסוף ינואר עדיין במהלכו. במהלך התיקון, נכנסו מספר מדדים מרכזיים לטריטוריה דובית, בה חלקם עדיין מצויים. אנו מזהים מספר "תקרות זכוכית" בשווקים שפריצתם תתאפשר רק בהינתן שינוי נסיבות חיובי במיוחד בכלכלה העולמית ולהלן הם:
( 1) רווחי החברות (בעיקר בארה"ב) מהווים נקודת אור למשקיעים רבים במצב הנוכחי. זאת, משום שהם אכן רשמו שיפור מתמשך בשנים האחרונות והציפייה הבסיסית של בני האדם היא כי מה שהיה הוא שיהיה. להערכתנו, השיפור נרשם כתוצאה מפתיחת צווארי בקבוק (לאחר הקפאת ביקושים בצל משבר 2008 ), מהלכי התייעלות (בעיקר פיטורים) ודולר חלש (שנתמך בשל האופטימיות ששררה בשווקים). אנו מביעים ספק אם המגמה תמשיך להראות שיפור (אולי עוד רבעון או שניים) ובטח שלא באותה העוצמה. זאת מאחר ולפחות כרגע, כלל נסיבות אלו השתנו. ציפיות המומחים עדיין גבוהות לטעמינו ויש מקום לתהליך (אולי מתמשך) של הנמכת ציפיות.
( 2) הכלכלה ניזונה זמן רב מריבית אפסית ומהדפסת כספים (למעשה, בפעם השנייה בעשור החולף, אם לוקחים את משבר שנות האלפיים בחשבון). ספק אם להרחבה כמותית נוספת תהיה אפקטיביות דומה לזו שהייתה בעבר, אם בכלל. ספק גדול עוד יותר, אם יחס חוב התוצר במרבית המדינות המערביות מאפשר זאת. סביר כי במדינות רבות נראה דווקא המשך מעבר הדרגתי למדיניות מצמצמת שתכביד על הצרכנים ועל החברות, כגון העלאת מיסים, קיצוצי תקציב וכו’. בהקשר זה נציין, כי על אף מדיניות מרחיבה חסרת תקדים והיעדר אלטרנטיבות השקעה, שווקי המניות לא רשמו תשואה חיובית משמעותית, אם בכלל עד כה ב- 2011- ו-
( 3) באווירה הנוכחית, אנו מתקשים לראות כיצד מצב האבטלה החמור רושם התאוששות ממשית. זאת, בשל הצפי לצמיחה נמוכה וקושי בפריצה של מסגרות תקציב. גם בטווח ארוך יותר, התנאים הדמוגרפים של מדינות מערביות רבות (מעט צעירים והרבה מבוגרים) מעיבים על יכולת שיפור ממשית. ללא גידול במספר המתפרנסים וברמת הפרנסה, גם הצריכה תהיה פגיעה.
בשוק המקומי - מורגשים בעיקר הקיפאון המדיני, אי היציבות במזרח התיכון ואיומים ביטחוניים מכל עבר. על כך נוספים פירות המחאה הציבורית והשלכות פוטנציאליות של משבר או האטה עולמית על נתוני המאקרו המקומיים. נכון שמצבה של ישראל מצוין ביחס למדינות מערביות רבות, אך גם כאן מדובר בסוג של "תקרת זכוכית", כלומר אנו מתקשים לראות את הנתונים משתפרים דרמטית ממצבם הנוכחי. כל אלו מוסיפים חוסר וודאות בשוק המקומי, פוגעים בפוטנציאל הרווח של חברות רבות ובאים לידי ביטוי יותר מאשר חוסנה היחסי שמפגינה הכלכלה המקומית. בינתיים, הריבית המקומית במגמת ירידה, כשהסיבה העיקרית הינה הסכנה המאיימת על יציבות המערכת הפיננסית העולמית. להערכתנו, כשפישר מודאג על המשקיעים לבדוק עצמם .
תחזית – להערכתנו, ניתן כבר לשמוע את שירת הברבור של שווקי המניות בעולם. רמות המחירים מבטיחות המשך תנודתיות ועצבנות רבה בטווח הקצר. להערכתנו, אין סיבה להיות אופטימיים בטווח הבינוני ואולי גם בטווח הארוך, ולכן יש להיערך לקראת רמות שערים נמוכות יותר בטווח של שנה מהיום. לכך, יש לומר נערכה הוועדה מבעוד מועד וצמצמה בהדרגה ובעקשנות את רמות הסיכון בתיק המומלץ ובכך מנעה הפסדים ניכרים ללקוחות. יחד עם זאת, כפי שהערכנו בטווח הקצר, השווקים נכנסו לתקופת ראלי, אשר עשוי להיות משכנע מאוד ולהימשך גם מספר חודשים נוספים. אנו מעריכים כי ראלי שכזה, סביר שיתברר בתומו כ-"מלכודת דובים" ולא יוציא את השווקים למגמת עליות ארוכת טווח. אנו ממליצים למי שטרם פעל בהתאם להמלצות הוועדה בחודשים האחרונים, להמשיך ולצמצם סיכונים לתוך ימים ושבועות של עליות שערים.
למשקיעים פעילים במיוחד (מיעוט ולא משקיע משק בית טיפוסי) ניתן לנסות וליהנות מהראלי הקצר שעשוי להימשך, אך אנו מזהירים שלא "להתאהב בפוזיציה ."