אמיר כהנוביץ’ כלל פיננסים בסקירה:הסוגיה האיראנית בעיניים כלכליות. האם הפצצה באיראן היא לא שאלה צבאית אלא שאלה כלכלית? עלות מול תועלת? כמה יעלה להפציץ את הכורים לעומת התועלת? בצד המחיר נקבל זינוק של מחיר הנפט, עלות מלחמה, פגיעה בסחר העולמי ועוד... ובצד התועלת האם ניתן בכלל לעצור את תוכנית הגרעין? האם כלכלי לארה"ב ואירופה לצאת למלחמה כששתיהן במשברים, האם סין תסכים שנתיב אספקת האנרגיה שלה ייחסם? האם ישראל החליטה למנוע מטהרן נשק גרעיני בכל מחיר?
"אף פעם לא תהיה שואה גרעינית; יותר מדי נדל"ן מעורב בזה" (פרנק זאפה).
חמשת שלבי התוקפנות (לראייתנו) ומשמעויותיהן לכלכלה:
.1 סנקציות קלות
.2 נזק עקיף לתוכנית הגרעין (וירוס מחשבים, חיסול מהנדסים...)
.3 איום תקיפה
.4 סנקציות כבדות
.5 תקיפה
סנקציות קלות – נזק כלכלי שולי: החל מ- 1991 והמהפכה האיסלמית איראן סובלת מסנקציות שהולכות ומתעצמות מהקהילה הבינלאומית בהובלת ארה"ב. עם הזמן רשימת הסנקציות הולכת ומתארכת בניהן עשרות סעיפים החל מהפצה גרעינית, אמברגו נשק, איסור יצוא טכנולוגי, איסור השקעה ועסקאות פיננסיות, הקפאת נכסים ובסבב האחרון גם איסורים קלים על עסקאות עם איראן בתחום הגז והנפט.
הנזק הכלכלי מאותן סנקציות לכלכלת העולם נמוך ביותר, בעיקר בשל פרצות רבות. למשל, את האיסור לעסקאות פיננסיות ניתן לעקוף במידה מסוימת ע"י תיווך של הבנק המרכזי באיראן )עליו הסנקציות לא חלות( וכל האיסורים על עסקאות אנרגיה נפרצים בשל ניסוחים מעורפלים. לכן הסבירות לסנקציות כאלה הוא גבוה מאד.
נזק עקיף לתוכנית הגרעין – נזק כלכלי שולי: פעולות חשאיות מבוצעות כל העת כנגד איראן בדוגמת חיסול מדעני גרעין (פורסמו מעל ל 5- מקרים כאלה בשנים האחרונות); פיתוי מדענים לערוק למערב; התערבות בשרשרת הרכש האיראנית והזרמת רכיבים פגומים לתכנית הגרעין; וירוסים שהגיעו לשיא בתולעת ה"סטוקסנט" שפגעה במערבת הבקרה של הצנטריפוגות ופגעה בתהליך העשרת האורניום. גם במקרה הזה מדובר בנזק כלכלי שולי עד אפסי לכלכלה העולמית ולכן הסבירות אליו גבוהה מאד.
הסוגיה האיראנית בעיניים כלכליות: איום תקיפה על איראן – נזק כלכלי נמוך
שקשוק החרבות עשוי להיות מצד אחד שלב מקדים למתקפה ומצד שני לוחמה פסיכולוגית. שקשוק החרבות הזה מתאים גם לממשל האיראני, שנחלש על רקע ה"אביב הערבי" וממתחים בין האליטות השולטות. האם אותם תיפופי המלחמה נועדו אולי כדי לשכנע את הרוסים והסינים, הסרבנים מבין חברות מועצת הביטחון, לסיבוב חדש של סנקציות. לשכנע אותם שהברירה היחידה לכך היא מלחמה, שם הנזק הכלכלי גבוה עשרות מונים ביחס לנזק הכלכלי מסנקציות חמורות.
העלות הכלכלית של האיומים היא בעיקר העלאת פרמיות הסיכון על אג"ח ומניות בישראל, עליית מחיר הנפט בעולם והתחזקות הדולר והין היפני כמטבעות מקלט. כיום השפעה זו עדיין זניחה אך במגמת עלייה. הערכות הן שחסימת מיצרי הורמוז תביא לפגיעה בכ 97%- מאספקת הנפט העולמית. מחיר מטרה לנפט- $257 ומעבר.
סנקציות כבדות – נזק כלכלי גבוה
סנקציות כבדות על איראן הן בעיקר סנקציות על הבנק המרכזי של איראן ועל יצוא הנפט שלה. אלה נחשבות לנשק יום הדין ויגרמו נזק כלכלי גבוה מאד הן לאיראן אבל גם לעולם (בעיקר דרך זינוק בלתי צפוי במחיר הנפט). עם זאת, בזמן שארה"ב ואירופה שקועות עמוקות במשברים לשתיהן אין אינטרס גבוה ליישם סנקציות כאלה ואף יותר מכך לסין. חלק גדול מאד מאספקת האנרגיה של סין עובר דרך מיצרי הורמוז )באיראן(. כלומר, הסינים לא יפגעו רק מהעדר סחר עם איראן אלא גם דרך חסימת המיצרים. האם ישראל תהיה מוכנה ממן בתקופת המעבר את צרכי האנרגיה של סין? (ברור שלא). ההיסטוריה מראה שסין כיום יותר קפיטליסטית ממילטון פרידמן ומעוניינת להיות מעצמה גלובאלית יותר מרוסיה, אין כמעט סיכוי שהיא תאפשר לסנקציות כאלה לקרות, אלא אולי אם היא ממש תשתכנע שהאפשרות השנייה היא מלחמה, שם הנזק הכלכלי אף גבוה יותר.
תקיפת איראן – נזק כלכלי עצום
המכה הראשונה על איראן תהיה מכה אחת יותר מידי? העלות של תקיפת מתקני הגרעין האיראנים עצומה, מלבד הפרעות חמורות באספקת הנפט העולמי, התקפה של איראן כשלעצמה היא לא הפצצת מתקן אחד או שניים, זה לא בדיוק צבא קטן. המדינה עצומה ובלתי ניתנת לשליטה. העלות הכלכלית של תקיפה כזאת היא עצומה ותגרור את איראן לתקיפת יעדים אמריקאיים – בסיסים במפרץ, כוחות בעיראק ואפגניסטן. כלכלית ארה"ב תתקשה מאד לממן כעת מלחמה, כשהיא עדיין במשבר, רק הכריזה על יציאה מעיראק ושנה אחת לפני הבחירות ובלי סיוע אמריקאי ספק רב אם ניתן לגרום להרס בקנה מידה מלא של מפעלי הגרעין. מבחינת ישראל העלות תכלול כנראה פתיחת חזיתות לחימה נוספות מעבר לגל טילים מאיראן, חזית מדרום עם חמאס וחזית מצפון עם חזבאללה. כלומר, גם תוחלת תועלת הכלכלית תהיה כנראה נמוכה ביותר.
לכן, לצערנו, נראה שאיראן מגורענת הוא התרחיש הסביר. ואולי מה שיעמוד בינו לבין שואה גרעינית הוא מאזן אימה עם יכולת גרעינית ישראלית (עפ"י פרסומים זרים כמובן). זה אולי מסביר את עמדתו של מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, שאמר ש"לתקוף את איראן הוא רעיון מטורף".
הכסף מסובב ת’עולם...