מרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש אתמול לוועדת הכספים של הכנסת מחקר בנושא תקציב הביטחון, לקראת דיון שהתקיים בוועדה בהשתתפות שר הביטחון, אהוד ברק. המסמך כולל שורה של המלצות להגברת הפיקוח והבקרה על תקציב הביטחון.
אחד הכלים לפיקוח ובקרה יעילים על תקציב משרדי הממשלה השונים, הוא באמצעות המעורבות והמעקב אחר שינויים בתקציב במהלך השנה. כאמור, מעורבות אגף התקציבים במשרד האוצר בכל הנוגע לתקציב הביטחון, קטנה יחסית למעורבות ביחס ליתר המשרדים הן בהכנת התקציב השנתי על פרטיו השונים, והן בשינויים שנעשים בו במהלך השנה. אם בדרך כלל אגף התקציבים באוצר מודע לכל שינוי תקציבי ברמת תקנה ומעלה, הרי ששינויים בתקציב הביטחון בסכומים שמתחת ל-50 מיליוני ש"ח או מתחת ל-35 מיליוני דולר ברמת "קבוצות אוצר" מדווחים להם למפרע רק בסוף הרבעון, וכן הם אינם מעורבים בשינויים והעברות בין התקנות.
אפיק נוסף של הפיקוח על תקציב המדינה הוא הפיקוח הפרלמנטארי. כאמור, רוב השינויים התקציביים הנעשים בתקציב המדינה (מרמת תוכנית ומעלה) מובאים לאישור ועדת הכספים טרם ביצוע השינוי. לעומת זאת, לוועדה המשותפת לעניין תקציב הביטחון מובאים רק שינויים הגבוהים מ-50 מיליוני ש"ח או מ-35 מיליוני דולר (בתקציב המסווג), ויתר השינויים מדווחים למפרע בסוף כל רבעון. מצב זה מקשה את הפיקוח הפרלמנטארי על תקציב הביטחון.
אחת הבעיות שהועלו בהקשר זה היא שלעיתים בדו"ח רבעוני המוגש לוועדה המשותפת ניתן למצוא מספר העברות שהסתכמו בכ-49 מיליוני ש"ח ולכן לא הובאו לאישור מוקדם של הוועדה. ייתכן ובמקרים מסוימים משרד הביטחון נמנע מהעברות תקציביות גדולות יותר כדי להימנע מהצורך באישור הוועדה, אך כדי לבחון השערה זו, יש לבחון לאורך זמן את הדו"חות שהוגשו לוועדה אל מול בקשות לשינויים שהוגשו מראש, ובשלב זה אין בידינו את הנתונים הרלוונטיים.
גם בהיבט של ביצוע תקציב הביטחון, הפיקוח והבקרה מוגבלים לעומת יתר תקציב המדינה.