ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה אמש את דיוניה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. בפתח הישיבה דנה הוועדה בסעיף שנועד להסדיר את התשלום שיצטרכו לשלם הגופים שירצו להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך.
לפי ההצעה, גוף שירצה להפיץ את שידוריו באמצעות מערך עידן פלוס יצטרך לשלם סכום שייקבעו שרי התקשורת והאוצר, בהתייעצות עם הגורם שיפעיל את המערך. מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מנשה סמירה, הסביר כי העלות השוטפת לתחזוקה של משדר שיכול להפיץ שידור של 6 ערוצים נעה בין 20 ל-24 מיליון שקל בשנה. כלומר במקרה שבו המערכת מלאה ומשדרת 6 ערוצים כל ערוץ יצטרך לשלם כ-4 מיליון שקל בשנה.
לפי הצעת משרד התקשורת, במקרה שבו יוקם משדר נוסף ורק מספר מצומצם של ערוצים יעלו לשידור, אזי הערוצים שעלו לשידור יתחלקו בעלות ההפצה הכוללת של כלל המערך. סמירה הסביר כי במקרה כזה, הערוצים המשדרים יצטרכו לשאת בעלות של שמירת המקום לערוצים שעדיין לא עלו למערך. סמירה הציע לאוצר לשקול ממן את העלות של שמירת המקום.
נציגי האוצר התנגדו וטענו כי הקמת המערך כבר מומנה מכספי הציבור וכי אין סיבה שהציבור ימשיך לממן גם את הפעלת המערך . באוצר הסבירו כי המדינה ממינה את הקמת המערך במקביל למימון של הקמת תשתיות כמו כבישים, אולם מרגע ההקמה עלות האחזקה צריכה להיות מוטלת על הגופים המשתמשים בתשתית ולא על כלל הציבור.
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ’ התייחסה לעלויות ואמרה כי היא חוששת שהמשמעות היא שיאפשר לערוצים לממן אותה מפרסומות. לדבריה, שוק הפרסום בישראל אינו גדול מספיק לשם כך והדבר עלול לפגוע בערוצים קיימים. לעומתה, מיטל בשארי מהמועצה לצרכנות אמרה כי המועצה תברך על האפשרות לשדר פרסומות, מאחר והדבר יאפשר לעוד ערוצים לעלות לפלטפורמה.
היו"ר שאמה-הכהן אימץ את דברי סמירה והציע לקבוע כי הערוצים שיעלו למערך לא יצטרכו לשלם גם עבור המקום הפנוי, אם יהיה כזה, אלא רק עבור רוחב הפס שיוקצה להם לשידור והוועדה קיבלה את הצעתו.