FXCM בסקירה עולמית-יומית: אנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה, הצהירה ש"מי שחושב שיהיה פתרון מהיר לבעיות באירופה, כנראה לא מבין בכלכלה". למרות שאמרת שפר זו לא זעזעה אף אחד, ואף לא תפסה כותרות גדולות, אנו רואים אותה כאחד הסממנים למהות הבעיות הגדלות במהלך המשבר הכלכלי.
קצב ה"צב" שבו מתנהלים הפוליטיקאים, ולעיתים גם ראשי הארגונים הכלכליים הגדולים, כמו הבנקים המרכזיים, קרן המטבע, הבנק העולמי, ועוד... מהווה גורם מזיק בפני עצמו לעומת קצב ה"ארנבת" שבו פועלים השווקים.
ככל שהטכנולוגיה משתפרת, ככול שכמות הכסף במערכת הפיננסית גדלה, וככל שהתחכום של הכלים הפיננסים נהיה מורכב יותר, כך אנו מקבלים הפרש זמנים גדול יותר בין שני הקצבים. התנודתיות הקיצונית, והקורלציה המוחלטת כמעט, בין כל נכסי הסיכון, הם התוצאות המצערות של התופעה הזו. האם זה הולך להשתנות? ממש לא.
למעשה זה כנראה רק יחמיר. הצורך בתאום הבין מדינתי גדל כל הזמן, ולכן אנו רואים יותר ויותר התכנסויות של קובעי מדיניות. כל התכנסות דורשת יותר דיונים, ויותר פשרות על מנת לקבל החלטות, ולכן קצב ה"צב" הולך ונהיה איטי יותר.
לעומת זאת, השווקים מוסיפים עוד ועוד דרגות של מורכבות בכל הפרמטרים שהזכרנו, ובמיוחד בתחום ה-HFT (High Frequency Trading). מכונות אוטומטיות אלו שתופסות כבר כיום כ-75% מן המסחר, מקצינות ומאיצות עוד יותר את הגורמים המזיקים.
היום יוחלט באנגליה ובגוש האירופי על שינוי אפשרי בריבית. בשני הגזרות האלו אין כנראה סיכוי לשינוי, אבל מי שרוצה לקבל רמז לגבי המערכת המונטרית העולמית לא צריך להרחיק עד שם. עליו להאמין שוב בכוחו של נגדינו, סטנלי פישר, לנבא את העתיד, ולפעול לפני כולם. הוא, כזכור, הוריד במפתיע את הריבית על השקל.
הנכסים העיקריים מצביעים כרגע על אופטימיות מחודשת לגבי העתיד המיידי, וזאת על בסיס שתי הנחות פשוטות: עונת דוחות חיובית בוול סטריט, ודחייה נוספת של פשיטת הרגל של יוון. ה-S&P500 עלה מ-1070 ל-1140 (6.2%! בשלושה ימים), גם ביורו ובסטרלינג יש חוזק מסוים (1.34 ו-1.55 בהתאמה), הנפט עלה מ-75 ל-81 (7.1%!), והזהב מתבסס באמצע אזור דשדושו הרחב (1640).
תיקון טכני או תחילת מגמה עולה? לא נדע עד שלא נראה שיאים ושפלים בכיוון המיועד.