אקסלנס בסקירה בתגובה למשבר האג"ח של יוון ופורטוגל: מזה תקופה ארוכה אנו מביעים פסימיות יתרה באשר לעתידו של האיחוד האירופאי והתנהלותו במשבר החובות המדיני. לקוראינו המסורים עדכון זה ייראה מוכר מאוד, הלא הוא בדיוק העדכון השבועי ששלחנו ביום ראשון האחרון, "הסאגה היוונית לא תמוטט את האיחוד האירופאי אך היא בהחלט מסוגלת לסמן את התחלתו של הסוף. צירוף של מדינות נוספות למעגל חובות בקשיים כגון פורטוגל ספרד איטליה וכו’ יובילו מיידית למשבר נזילות שעשוי להפוך למשבר טבע  חמור עוד יותר"– אם רק היינו יודעים עד כמה התרחיש קרוב...


למרות אישור הסיוע המיוחד ליוון בסך של 60 מיליארד דולר וזה לאחר קריאת מצוקה בעקבות כישלון לגייס כספים בשווקים הבינלאומיים, נראה כי השווקים מבינים שאין בכוחו של האיחוד להעביר את הכספים ועוד מוקדם מהצפוי. כדי לזכות בסיוע הנכסף תידרש יוון לקיצוצים כואבים עד בלתי אפשריים – קיצוץ של יותר מ 4%- בתקציב השנתי!!!


בורסת ההימורים סביב נפילת האיחוד תובעת קורבנות חדשים ואם ניתן לשפוט לפי מצב רוחם של השווקים, היד עוד נטויה. הטריגר לנסיקת התשואות בפורטוגל דומה מאוד ליוון. בסוף חודש מאי צפויה פורטוגל לפדות אג"ח בסך של שישה מיליארד אירו והחשש הוא כי ממשלה של כלכלה בסטגנציה תתקשה לגייס מימון תחת סנטימנט של החרפת משבר החובות והצל שמטילה הסאגה היוונית על כלל התנהלותו ויצירתו. רצינו להתחיל בחדשות הטובות הבעיה שאין לנו כאלה. אומנם מצבה הפיסקאלי של פורטוגל פחות "מלחיץ" בהשוואה ליוון, גירעון של 9.4% ו 77% חוב ציבורי (בדומה לצרפת) מתגמדים ביחס ל 13.6%- ו- 115% של יוון. בעוד שעל יוון לקצץ 4% השנה, פורטוגל מתכננת השנה קיצוץ של 1% בלבד. הוצאות הפנסיה של המדינה צפויות להיות מהנמוכות בגוש.


נקודות התורפה של פורטוגל טמונות ביסודות הכלכליים הרעועים שלה. החוב החיצוני הכולל תפח לממדים מפלצתיים - 241% , זאת 309 מיליארד אירו). אחד ) לעומת 176% ביוון והחוב החיצוני של הממשלה עומד על 62% תוצר ( 140 מיליארד אירו) לעומת יוון 94% האינדיקאטורים החשובים ביותר כדי לעמוד את בעיית החוב הוא לחלקו לטווח קצר וארוך (ככל שהחוב קצר יותר כך הבעיה גדולה  יותר). בדיקה עמוקה יותר מגלה כי החוב החיצוני הממשלתי הקצר בפורטוגל מגיע ל 18%- מהתמ"ג ( 24 מיליארד אירו) לעומת יוון שבה החוב הקצר עומד על 1% מהתמ"ג. ספרד ואיטליה מציגים מספרים דומים, 15% ו 9%- מהחוב הממשלתי החיצוני בהתאמה הם לטווח קצר. בישראל אגב עומד החוב הממשלתי החיצוני הקצר על 2% מהתמ"ג.



פורטוגל סובלת מבעיה כרונית של גירעונות בחשבון השוטף, קרוב ל 10%- תמ"ג – תוצאה של "בולמוס הביקושים" שמאפיין את כלכלות הפריפריה באיחוד. אומנם בטווח המיידי סכנת המשבר לא עומדת על הפרק, אך ברור כי לא ניתן לקיים צמיחה  בריאה במצב של עודף יבוא מתמשך. החשש הגדול ביותר לגבי פורטוגל נעוץ צמיחה  חלשה. מאז 1999 עומד קצב צמיחה  הממוצע שלה על 1.2% , השיעור הנמוך ביותר בגוש האירו. מקור הבעיה נמצא ברובו בפריון הנמוך. אך לא רק בו. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי החברות בגוש האירו פגעה  מתחרותיות יצוא  שלה – לפי הערכות בכ 20%.

 

במידה והמשבר יפגע בפורטוגל, לאירופה יהיה קשה שלא להציע סיוע פיננסי תחת תנאים הוגנים יחסית. ההערכות הינם כי פורטוגל תזדקק ל – 75 מיליארד אירו (סכום לא מבוטל) בין 2010 ל 2012- ובכל זאת רבים סבורים כי היא ראויה לו קצת יותר מאשר ליוון. פורטוגל לא "צפצפה" על כללי האיחוד וחולשתה נובעת בעיקר מעצם הצטרפותה לגוש האירו. נפילת פורטוגל, במידה ותבוא, תחשוף את הסתירות הפנימיות של קיום איחוד המטבע ואי קיום האיחוד הפיסקלי הגורר וחוסר היכולת או הרצון להתמודד עמן.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש