איגרת החוב של יוון לשנתיים נסחרת בתשואה לפדיון של 15.3%- פער של 14.5% מהאג”ח הגרמנית המקבילה

מיטב בסקירת מאקרו עולמית: ראש הממשלה היווני אמר אתמול בנאום בבית המחוקקים היווני כי כל מה שיוון צריכה בעת הנוכחית הם: שקט ושלווה.

לצערו, אלו שני דברים שבוודאות יוון לא תקבל בתקופה הקרובה. ליוון, היה לכל הפחות טווח של שנה לטפל בבעיותיה הפנימיות. הואיל והיא לא בחרה לעשות כן, אלא העדיפה את הפתרון הקל, לבקש הון זול מהעולם, שקט ושלווה היא לא תקבל בשבועות הקרובים.

הגל הנוכחי של ירידות השערים במחירי האג"ח פרץ לאחר שבשבוע שעבר חל שינוי בהערכה של האיחוד האירופי לגבי גובה הגירעון ביוון בשנת 2009, מ-12.7% לכדי 13.6%, תוך הבעת חשש כי זה עלול אף להגיע לבסוף לכד 14.1%. בנוסף, סוכנות הדירוג Moody’s הפחיתה את דירוג החוב של יוון מ-’2A’ לכדי ’3A’ (מקביל ל-’-A’ של S&P).

המשכו של הגל היה אמש, עם הפחתת הדירוג על ידי S&P ליוון ולפורטוגל. סוכנות הדירוג הפחיתה את רמת החוב של פורטוגל בשתי רמות מ-’+A’ לכדי ’-A’. דירוג החוב של יוון הופחת ב-3 דרגות מ-’+BBB’ לכדי ’+BB’. לשתי המדינות נותרה תחזית שלילית לדירוג. כלומר, אם לא יכול שינוי משמעותי, כגון גלגל הצלה משולב של קרן המטבע הבינלאומית ושל האיחוד האירופי, ככל הנראה זהו לא סוף הסיפור.

מהלכים אלו הביאו לידי כך שאיגרות החוב של יוון איבדו ממחירן והתשואה לפדיון עלתה חדות. לדוגמא, האיגרת לטווח של שנתיים נסחרת בתשואה לפדיון של 15.3%, שהיא גבוהה ב-14.5% מהקבילה של ממשלת גרמניה (הנסחרת בתשואה לפדיון של 0.8%). האג"ח היוונית לטווח של 10 שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 9.7% הגבוה ב-6.6% מהמקבילה הגרמנית. מראשית השנה נרשמה עלייה של 1192 נ"ב בתשואה לפדיון של האג"ח היוונית לטווח של שנתיים ושל 390 נ"ב בזו ל-10 שנים.

גם ממשלת פורטוגל משלמת את המחיר. אמנם, מצבה של פורטוגל טוב מאשר זה של יוון, אך כידוע בחיים הכול יחסי ואם נתעלם מהיחסיות, באופן מוחלט מצבה הוא רע מאוד. פורטוגל (שגודל כלכלתה הוא כ-240 מיליארד דולר) מתמודדת עם גירעון בגובה של 9.4% מהתוצר וחוב ציבורי בהיקף של כ-80% מהתוצר.

כך, גם פורטוגל החלה לשלם את המחיר ולראייה איגרת החוב הפורטוגזית לטווח של שנתיים נסחרת בתשואה לפדיון של 4.83 הגבוהה ב-4% מאשר המקבילה של ממשלת גרמניה. האג"ח ל-10 שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 5.66% הגבוהה ב-2.67% מעבר לאג"ח הגרמנית ל-10 שנים.

יתר על כן, פרמיות ה-CDS של שתי המדינות הללו טיפסו בימים האחרונים והגיע לרמות גבוהות למדי (יוון ל-5 שנים=824 נ"ב, פורטוגל=383 נ"ב), אך לא רק בהן. עלייה בפרמיית הסיכון נרשמה גם במדינות כגון: אירלנד (הגיע לכדי 248 נ"ב), איסלנד (425 נ"ב), ספרד (209 נ"ב) ואיטליה (156 נ"ב). כלומר, המשקיעים מתחילים להבין כי הצרה היא לא נקודתית, לא רק של יוון, אלא אירופית והיא בוערת כעת ב-6 מדינות. לשם המחשה פרמיית ה-CDS של ישראל ל-5 שנים עומדת על 115 נ"ב.

אין ספק כי לאיחוד האירופי וגם ל-IMF אין בעיה קשה במיוחד עם סיוע ליוון בהיקף של כ-45 מיליארד אירו. אולם, לחלק מהמדינות האירופיות ובראשן גרמניה יש בעיה עקרונית לסייע ליוון. כפי שכתבנו בראשית הדברים, יוון בחרה בדרך הקלה, מבחינתה, קבלת סיוע בינלאומי. הגרמנים לא מסכימים לאחיזת עיניים זו ולדעתם אם יינתן סיוע, הוא יהיה בבחינת מתן תרופת אקמול לדלקת-ריאות. כלומר, יביא להיעלמות הסימפטומים, אך לא להחלמה מהמחלה. לא בכדי, הגרמנים, אשר פעלו קשות בעשור להפחית את העלות ליחידת עבודה לא מעוניינים לחלץ מדינה שאזרחיה לא מעוניינים לעשות כלום (תרתי משמע).

לפי התוכנית הסיוע, הגרמנים יצטרכו לספק 8.4 מיליארד אירו ולפי סקרים שנעשו בגרמניה, כ-86% מהאזרחים הגרמנים מתנגדים להלוות כסף ליוון. נתון זה מספק תירוץ מספק לאנגלה מרקל, המתנגדת גם כן, למתן הכספים, לחשק את גרמניה ולהעלות דרישות נכונות לדעתנו להנהגה היוונית.

ומה עושים היוונים בנדון?

למעשה כלום, תוך שהם דואגים לספר לכולם (ואולי קצת לאיים) כי עליהם למחזר חוב בהיקף עצום באמצע מאי.

למתבונן מהצד נראה שהאזרחים היוונים כלל לא מתעניינים בצרות של המדינה. נהפוך הוא. הם ממשיכים להערים קשיים על השלטון. וכך, בזמן שראש הממשלה היווני נאם בפרלמנט, עובדי התחבורה הציבורית, הפגינו וחסמו כבישים ברחבי אתונה, כחלק ממאבקם בתוכנית צמצום ההוצאות של הממשלה היוונית.

לכן, כל עוד שהיוונים לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, לא פלא שהגרמנים לא יהיו מעוניינים להלוות כסף, אשר, אמנם יחזיר שקט לאתונה, אך יפעיל את שעון-העצר למשבר הבא.

על כן, ועקב עליית החשש מפני אבדן היציבות הפיסקלית במדינות אירו נוספות ועליה בסיכון שמדינות נוספות יצטרכו כספים, ניתן לצפות כי גרמניה תעלה הצעה מחשקת חדשה, לפיו יש לפתח מנגנון לסיוע כלל גושי ולא לכל מדינה בנפרד. משמעות הדבר היא עלייה באי הודאות לגבי מתן הסיוע ליוון ומועדו.

ומה לגבי הספקולציות להתפרקות גוש האירו?

מעל נייר זה, חשוב לציין כי אין ליוון או לכל מדינה הנמצאת בקשיים כל אינטרס לעזוב את גוש האירו המספק לה מטריה, גם אם ברמה ההצהרתית בלבד. עזיבה של מדינה בקשיים את הגוש תביא למפולת במחירי איגרות החוב שלה.

מנגד, לגרמניה יש את כל הסיבות לעזוב את הגוש. אולם, גם היא לא תעשה כן, לפחות לא בשלב זה ובמיוחד כאשר אינה מפסידה באופן ישיר מצרותיה של יוון. אולי, היא אף מרוויחה דרך היצואניות הגרמניות הנהנות מהיחלשותו של האירו.

ברור לכל כי רק יוון, או פורטוגל יכולות וצריכות להתמודד עם אבדן היציבות הפיסקלית שלהן. על כן, הפתרון האמיתי הוא מהלך משולב של כל הכוחות הפנימיים ביוון ובמדינות האחרות אשר יפעלו להשבת היציבות. זאת, באמצעות צמצום הוצאות והקפאת השכר. כל עוד זה לא יעשה, יוון תישאר בכותרות – ולא לטובה. הצרה המרכזית היא שאין להן ברירה אחרת. צפי הצמיחה לשנים הקרובות במדינות אלו הוא כה זעום, כך שהצמיחה לא תוכל להקל על המשבר.

ככל שיוון לקדים להכיר בכך, החזרה למסלול הצמיחה הבריאה תהיה מהירה יותר. במקרה הטוב זה יכול להמשך כמה רבעים, במקרה הרע, שנים.

כלומר, סיוע מהיר ליוון משמעותו למשקיעים רווחי הון בטווח הקצר, אך הפסדים קשים יותר בטווח הבינוני. עצירת הסיוע או התנייתו במהלכים כואבים, משמעותו אי-ודאות בטווח הקצר, אך רווחים נאים בטווח הבינוני.

שר האוצר הגרמני הודיע כי ה-IMF עובדים בדחיפות עם ההנהגה היוונית ומטרתם היא להגיע להסכם עד סוף השבוע. במידה וההסכם ישכנע את האיחוד האירופי (כלומר, יהיו בו מהלכים כואבים), הקבינט הגרמני עשויה יהיה לאשר את ההסכם בפגישתו הקרובה בשבוע הבא ביום ב’.