לדברי אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא: "בשלב זה, אנו במכון היצוא עוקבים אחרי התפתחויות ובוחנים את משמעות הצהרת טורקיה והשפעתה על ענפי היצוא הישראליים. משיחות עם יצואנים, עולה שאנשי עסקים טורקיים מעוניינים בהמשך הקשרים המסחריים עם ישראל ומצביעים על חשיבותם גם לכלכלה הטורקית. אני מקווה שלא תהייה פגיעה בייצוא הישראלי על רקע הנסיבות. גם לטורקים יש אינטרס ביחסי הסחר עם ישראל "
מניתוח היחידה הכלכלית מכון היצוא עולה, כי שיעור החשיפה של יצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט (בעיקר תזקיקי הנפט) הינו מהותי, הן בשל שיעור החשיפה הגבוה ביצוא לטורקיה והן השל חשיבותו הגבוהה ביצוא הישראלי הכולל. בשנת 2010 היווה יצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט לטורקיה כ-10% מסך היצוא הענפי הכולל והוא הסתכם בכ-780 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2011 אף נרשם גידול בחלקה של טורקיה בענף זה ומשקלה עלה לכ-14% מסך יצוא הענף הכולל, אשר הסתכם בתקופה זו בכ-650 מיליון דולר.
שיעור החשיפה הגבוה ביותר מבין ענפי היצוא לטורקיה הינו של ענף מוצרי הנייר והקרטון אשר היווה בשנת 2010 כ-15% מסך היצוא הענפי הכולל בשנה זו (הסתכם בכ-45 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2011 עלה משקלה של טורקיה ביצוא הענף והוא הסתכם בכ- 16% מסך היצוא הכולל (הסתכם בכ-28 מיליון דולר).
ענף מרכזי נוסף בו טורקיה מהווה יעד חשוב ביותר הינו יצוא המתכות (בעיקר מתכות ממוחזרות ופסולת מתכות). בשנת 2010 היווה משקל היצוא לטורקיה כ-7% מסך היצוא הענפי הכולל (הסתכם בכ-157 מיליון דולר) כאשר במחצית הראשונה של 2011 עלה משקלו לכ-8% (הסתכם בכ-101 מיליון דולר).
למרות חשיבותה של טורקיה ליצוא הישראלי ולענפי יצוא מסוימים, ליצוא בתעשיית ההיי-טק שיעור חשיפה אפסי לשוק הטורקי. סך יצוא ענפי ההיי-טק לטורקיה[1] הסתכם בשנת 2010 בכ-124 מיליון דולר , המהווה 0.6% בלבד מסך יצוא ההיי-טק הכולל. בשנת 2011 נותר משקל היצוא לטורקיה ללא שינוי והוא הסתכם בכ-58 מיליון דולר.