אמיר כהנוביץ’ כלל פיננסים בסקירה על "האפקט הטורקי": ממשלת טורקיה הוציאה בשעה האחרונה הבהרה כי ההודעה שפורסמה מוקדם יותר על ניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל תחול רק על קשרים מסחריים של צבא וממשלת טורקיה מול ישראל. מה שאומר ביטול רק היקף עסקאות קטן יחסית.
אבל מעניין לראות מה קרה לפני ההבהרה: לאחר שהודיעה כי תנתק את הקשרים הכלכליים עם ישראל זינקה הבורסה לני"ע בטורקיה ביותר מ 6.1%- מנגד הבורסה בת"א נפלה ב 5.2%- , בזמן ששאר בורסות העולם נסחרו בירידות קלות הרבה יותר של כ 9- עשיריות האחוז. מימדי הפגיעה בכלכלה הישראלית מניתוק יחסים מוחלט שכזה בהחלט לא זניחה. טורקיה היא לא רק שותפת סחר משמעותית שישראל מייצאת אליה סחורה במיליארד דולר בשנה ומייבאת ארבעה מיליארד, אלא גם פונקציה אזורית חשובה. ההשפעות מורכבות, מקיפות תחומים רבים ונראה שאינן בהכרח אינטואיטיביות, לא לציבור הישראלי ולא לטורקי שלא מבינים את המחיר:
זה מתחיל מפגיעה בחברות המייצאות לטורקיה, ממשיך בפגיעה בהשקעות ישראליות בטורקיה, בהתייקרות היבוא, הן כתוצאה מאיבוד מקור יבוא זול והן בשל החלשות השקל שבאה בעקבות ניתוק היחסים, עליית פרמיית הסיכון של ישראל מביאה לעלייה בריביות שממשלת ישראל משלמת על החוב הממשלתי, מה שנגרר גם לעלייה בהוצאות מימון של שאר החברות במשק, בסגירת המסדרון הכלכלי לעסקים נוספים בעולם, בעליית הסיכון הביטחוני האזורי שיגרור כנראה לעליה בתקציב הביטחון ואולי גם עידוד מדינות נוספות לנתק קשרים כלכליים עם ישראל, יציאת משקיעים זרים מישראל )בניהם טורקים( ועד השפעות קטנות לכאורה של התייקרות הנופש המשפחתי, מה שישאיר את הישראלי עם עוד פחות הכנסה פנויה וקצת למספרים:
שוק ההון מגלם את הנזקים לחברות בהיוון להיום. המשקיעים בשוק המניות הישראלי, בניהם חסכונות פנסיה רבים, מחקו היום לאחר ההודעה הראשונית כ 5% , ירידה שמחקה סכום של כ 66 מיליארד שקל. בנוסף, ההפסדים בשוק האג"ח הישראלי (ממשלתי וקונצרני נאמדים בעוד כארבעה מיליארד שקל( . משקיעים זרים יוצאים מישראל והשקל נפל מול כל המטבעות בעולם (למעט הפרנק השוויצרי) ומול הדולר ביותר מאחוז, מה שיגרום לעליות מחירים מקומיות במוצרי ייבוא, בניהם דלק, תרופות, מזון, ורכבים, או במילים אחרות הפסד ריאלי למשקיעים ולצרכנים.
התגובה של השוק הייתה סבירה ולא מוגזמת לידיעה ולמען האמת עוד לפני ההבהרה הוא לא תמחר ניתוק קשרים מלא עם טורקיה.
ברור שלא הכל נמדד בכסף, אבל בישראל המשפט "לא הכל נמדד בכסף" הפך להיות שגור מידי, איתות שמרתיע משקיעים והוא כנראה בין הגורמים לכך שהשכר הפנוי בישראל הוא רק חצי מהמקובל במערב והמחירים עדיין גבוהים משמעותית משם, כי פה לא מודדים דברים בכסף אלא אולי בתחושות.
בשורה התחתונה: קובעי המדיניות בישראל וגם הציבור צריכים לקחת בחשבון שלכל החלטה פוליטית יש גם עלות, עלות לא רק על המשקיעים, אלא גם על החוסכים לפנסיה, על הצרכנים ועל משקי הבית.