הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: בשבוע האחרון החלו להתפרסם נתוני החשבונאות הלאומית של מדינות שונות החברות ב- OECD, אליו צורפה ישראל לפני יותר משנה. כמו בישראל, גם במרבית מדינות ה- OECD היו שיעורי הצמיחה הריאליים, ברבע השני של השנה, נמוכים בהשוואה לרבע הראשון. פער זה בולט ביתר שאת, במדינות גוש האירו, אשר סבלו ברבע השני של השנה מהחמרה במשבר החובות. במיוחד בולטת ההשפעה השלילית של המשבר באיחוד האירופי, על הכלכלה הגרמנית, הנחשבת לקטר המוביל של גוש האירו. מנגד, ניתן לציין לחיוב את שיעורי הצמיחה הגבוהים בסלובקיה, שבדיה ואוסטריה. ביפן שיעורי הצמיחה ממשיכים להיות שליליים, בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בה. בהקשר זה ראוי לציין כי ב-24 באוגוסט 2011, הודיעה חברת דירוג האשראי מודיס’, כי היא מורידה את דירוג האשראי של יפן מ-Aa2 ל-Aa3. זאת, על רקע הגידול בגירעון בתקציב והתרחבות החוב הממשלתי, כאשר מספר גורמים מקשים על יפן להאט את עליית היחס חוב/תוצר.
נציין כי בהשוואה בינלאומית, שיעורי הצמיחה של ישראל אינם נמוכים. ניתן לראות כי לצד ישראל ממוקמת דרום קוריאה, אשר לה מאפיינים משותפים רבים עם ישראל ובפרט במבנה התוצר שגם בדרום קוריאה הנו מוטה יצוא.
צ’ילה ומקסיקו אשר צמחו בשיעורים ריאליים גבוהים יחסית (5.7% ו- 4.5% בהתאמה, במונחים שנתיים, מ"ע) נהנות מעלייה בביקושים המקומיים. כמו כן, מאחר ומדינות אלו הנן יצואניות של סחורות, העלייה בערך היבוא (בשל עליית מחירי סחורות מיובאות כגון מוצרי מזון) התקזזה במידה מסוימת עם עליית ערך היצוא. בצ’ילה עליית ערכו של הייצוא נבעה בעיקר מעליית מחירי הגומי בשנה האחרונה ומקסיקו נהנתה מעליית מחירי נפט (המיוצא בעיקר לארה"ב). נציין כי שיעורי הצמיחה במקסיקו מתואמים באופן חיובי עם שיעורי הצמיחה בארה"ב ולכן הורדת תחזיות הצמיחה של ארה"ב צפויה להשפיע על הצמיחה של מקסיקו בהמשך.
לסיכום נאמר, כי שיעורי הצמיחה במדינות מפותחות הנו נקודת מפתח בפתרון משבר החובות אליו הן נקלעו, כיוון שעליית התוצר הנה הדרך ממן את החוב שנצבר. לפיכך, שיעורי הצמיחה הנמוכים מאוד במדינות אלו, מצביעים על כך שסיומו של המשבר הכלכלי עדיין רחוק מלהסתיים. נוסיף גם, שהקיצוצים הפיסקאליים בהן נוקטות המדינות בהן שיעורי החוב גבוהים, פוגעים בפוטנציאל צמיחתן בהמשך וזאת במיוחד לאור שיעורי האבטלה הגבוהים בהן והקיפאון בפעילות הסקטור העסקי. מכאן נובעת רמת האי ודאות הגבוהה השוררת בשווקים ביחס להתפתחויות הצפויות בכלכלה העולמית. לכל אלה השלכות על המשק הישראלי אשר להערכתנו צפוי בשנה הבאה לצמוח בשיעור נמוך מזה החזוי לשנה זו.