סקירה בנושא: דולר-שקל וסיכום האירועים הפיננסיים הדרמטיים של אתמול מאת מחלקת המחקר של FXCM. נתחיל את הסקירה של היום דווקא עם הדולר-שקל. הוא עומד שוב בנקודת ההכרעה קרוב מאוד ל-3.55, כאשר נזכיר שאי הצלחת חצייה של רמה זו תוריד אותו חזרה לכיוון ה-3.45. מעבר הפעם מעל 3.55 תסלול את הדרך ל-3.68. זה לא השתנה וזה לא ישתנה.
מה שמשתנה כל דקה היא האווירה בשווקים. רגע של "חיפוש מציאות" מביא את המדדים לעלייה של עשרות נקודות מדד ב-S&P, שהוא אחד מן המדדים היותר כבדים להזזה, ופחד מן התזזית הפוליטית מביאה שוב את המוכרים לייצר לנו עוד יום של ירידות חדות. אנו רואים זאת עכשיו בצד החיובי בעולם, אבל כאשר הפוליטיקאים מדברים (מרקל הגרמנית וסרקוזי הצרפתי) יש לצפות לתנודתיות חוזרת וגוברת.
היורו עלה בחדות אתמול בתקווה ל"פתרון" משני אלה, כאשר לא ברור לנו למה יש תקווה כזו. האם הם הצליחו "לפתור" משהו בעבר? הפתרון הוא ברור לכל תלמיד תיכון הלוקח את מקצוע הכלכלה כמקצוע משני: יש לאחד פסקלית את כל כלכלות המדינות שבאיחוד, או לפרק את אותו האיחוד. מצב כמו זה של היום בו לא בולעים ולא מקיאים את החוב של מדינות הדרום, ולא מתחייבים לעשות דבר חוץ מלהדפיס כמה מילארידי יורו אינו יכול להימשך עוד הרבה זמן.
הבעיה היא שזה מוביל מייד להפיכת גרמניה למטמון של כולם. האם דבר כזה יכול לעבור פוליטית בקונפדרציה הגרמנית? נזכיר כאן שאפילו כיסוי של חלק מן ההתחייבויות היווניות היוו בעיה חמורה לאותה אנגלה מרקל בבחירות המשנה בבוואריה. ועכשיו יבקשו מן הפועל הסקסוני לכסות את מעללי האיטלקים והספרדים? לא סביר כל כך.
האג"ח האירופי המוצע הוא התחלה בדרך לאיחוד פיסקלי כזה, ולכן אנו חושבים שהוא יישאר בגדר רעיון טוב בלבד. למרות שמר סורוס (ואחרים...) רואים בו את הפתרון היחיד לבעיה האירופית לעת עתה.