דרישה צנגיד בנק ישראל להגביל הלוואות הבנקים לטייקונים

חברת הכנסת זהבה גלאון פנתה הבוקר לנגיד בנק ישראל ודרשה ממנו להגביל את ההלוואות שניתנות ע"י הבנקים לטיקונים. תחת הכותרת: הגבלות על הלוואות לקבוצות שליטה על מנת לשמר את יציבות הבנקים בישראל היא כותבת:

פונה אליך בבקשה שבנק ישראל ינקוט צעדים להפחתת חשיפת הבנקים בישראל למספר קטן של קבוצות לווים, באופן שיקטין את הסכנה הנשקפת ליציבותם מהריכוזיות במשק. בפרט, אני מבקשת כי הבנק יחיל באופן מיידי את הכלל המתוכנן להיכנס לתוקף בשנת 2012, וקובע כי היקף האשראי הניתן לקבוצת לווים לא יעלה על 25% מההון העצמי של הבנק, וכן לקבוע כי סך כל האשראי הניתן לקבוצות לווים על ידי בנק לא יעלה על ההון העצמי שלו.

נוסף על כך, אני מבקשת כי הפיקוח על הבנקים יגדיל את מעורבותו במבנה תמהיל ההלוואות של הבנקים וישקול לכפות את פיזור הלוואות הבנקים על פני מספר גדול יותר של לווים, ולחייב את הבנקים להתחשב באופן מחמיר בשיקולים כמו דירוג האשראי של קבוצת הלווים המבקשת את ההלוואה.

על פי הודעת הפיקוח על הבנקים (2.8), מבחני הקיצון שערך לאחרונה בנק ישראל למערכת הבנקאות הישראלית, בהם נבחנו גם תרחישים של ’נפילת’ לווים גדולים במשק, "הדגישו את הצורך בהמשך חיזוק הון הליבה וחיזוק ניהול הסיכונים והבקרות בפעילויות מוטות סיכון... וכן לגבי ריכוזיות של קבוצות לווים". עוד נמסר (11.8) כי בפיקוח על הבנקים שוררת דאגה מהיקפי האשראי הגדולים שנותנים הבנקים לצורך רכישת שליטה בחברות, העומדים כיום על כ – 26 מיליארד ₪, שמתוכם 12 מיליארד ₪ ניתנו בשיעור מימון הנמוך מ – 50%, המגלם רמת סיכון גבוהה.

כפי שפורסם בעיתונות, מהנתונים המופיעים בדו"חות של בנק לאומי, עולה כי 74% מההון של בנק לאומי – אותו הון עליו נסמך הבנק כדי לעמוד ביחס הלימות ההון שהמפקח על הבנקים מחייב – מורכב מחובות של שש קבוצות הלווים הגדולות במשק. מתוך חוב זה, קרוב ל – 20% הם חוב של קבוצת לווים גדולה אחת שזהותה אינה מפורסמת. מדובר בחוב של מעל 30 מיליארד ₪, מתוך 40 מיליארד ₪ שהם האשראי שמעמיד הבנק. כפי הנראה היקף כזה קיים גם בבנקים נוספים בישראל.

משמעות הדברים היא שלקבוצות השליטה הגדולות במשק השפעה דרמטית על יציבותם של הבנקים – הן ביומיום, והן בתרחישים משבריים שונים. ברור שבמצב כזה, ’נפילה’ של טייקון כלשהו עשויה לגרום נזק גדול לפעילותם של הבנקים – בין אם החברות שבבעלותו ימשיכו לפעול ובין אם לא. אי-יכולת לעמוד בהחזרים של מיליארדים למימון שליטה בחברות, והעובדה שההלוואות לטייקונים עולות כיום על סך ההון העצמי של הבנקים, רק מחדדים את החשש.

אך לכך מתווספת בעיה חמורה יותר: ריכוזיות ההון בישראל; המבנה הפירמידאלי של קבוצות הלווים הגדולות במשק; והקשרים ההדוקים בין אותן קבוצות (למשל, בדמות השקעות של גופים פיננסיים הנמצאים בידי בעל שליטה אחד באחזקותיו של אחר) – כל אלה מחריפים את הסיכון הקיים ממילא, יוצרים סכנה לתרחישי דומינו של נפילת טייקונים, ומעמידים בספק את יכולתם של הבנקים להגן על כספם של לקוחותיהם בגלל התלות הגדולה שלהם במספר מצומצם של קבוצות לווים.

לאור כל זאת, ועל רקע המצב הנוכחי במשק, אני מאמינה כי על בנק ישראל לנקוט צעדים להפחתת חשיפת הבנקים בישראל למספר קטן של קבוצות לווים, וליישם צעדים אותם ממילא התכוון להכניס בהדרגה בשנים הקרובות.

בפרט, אני מבקשת כי הבנק יחיל באופן מיידי את הכלל המתוכנן להכנס בתוקף בשנת 2012, וקובע כי היקף האשראי הניתן לקבוצות לווים לא יעלה על 25% מההון העצמי של הבנק, וכן לקבוע כי סך כל האשראי הניתן לקבוצות לווים על ידי בנק לא יעלה על ההון העצמי שלו. כמו כן, אני מבקשת כי הפיקוח על הבנקים יגדיל את מעורבותו במבנה תמהיל ההלוואות של הבנקים וישקול לכפות את פיזור הלוואות הבנקים על פני מספר גדול יותר של לווים, ולחייב את הבנקים להתחשב באופן מחמיר בשיקולים כמו דירוג האשראי של קבוצת הלווים המבקשת את ההלוואה.