ארגון אמון הציבור החל בחודש האחרון לפרסם מדי שבוע את מדד "כמו בחו"ל" שבמסגרתו נבדק יוקר המחירים בישראל במוצרי צריכה ושירותים ביחס למחירם במדינות מערביות אחרות. מטרת המדד לשפוך אור על פערי המחירים הקיימים בין ישראל למדינות אחרות במקטעים שונים של סל הצריכה שלנו. ממצאי הארגון (נספח 1) מלמדים על רמת מחירים גבוהה משמעותית ביחס למדינות ההשוואה ובחלק ניכר מהמוצרים והשירותים נדגמו פערים של עשרות ולעיתים למעלה מ- 100%. הגורם המסביר לרמת המחירים הגבוהה שנמדד הוא ריכוזיות גבוהה במשק ומדיניות ממשלתית המייצרת במודע חסמי תחרות ומגדילה את נטל המס העקיף
במקביל, ביצע ארגון אמון הציבור ניתוח של נתוני הכנסות משקי הבית בישראל בשנים האחרונות כדי לאמוד את השינוי בכח הקניה של הציבור בישראל גם בצד ההכנסות.
ממצאי הבדיקה חמורים ומבהירים היטב מדוע דווקא כעת מתעוררת סערה ציבורית כל כך גדולה סביב יוקר המחיה: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משנת 2007 לשנת 2009 (השנה האחרונה שהתפרסמו לגביה נתונים), חלה שחיקה משמעותית בהכנסה הריאלית נטו של 70% ממשקי הבית.
בשני העשירונים התחתונים מדובר בשחיקה של כ- 20% מההכנסה הריאלית נטו ובשני העשירונים הבאים מדובר בשחיקה של כ- 10%. במשקי הבית שחוו שחיקה בהכנסות מדובר בירידה של מאות ש"ח בחודש כאשר בארבעת העשירונים הנמוכים מדובר בירידה של 700 ש"ח ומעלה.
משמעות הנתונים היא שאת מחיר "הצמיחה", ממנה נהנים שלושת העשירונים העליונים, משלמים 70% ממשקי הבית בישראל. מחיר המקשה בשנים האחרונות על מעמד הביניים ל"גמור את החודש" ועל אחת כמה וכמה על השכבות החלשות בחברה הישראלית. יובהר כי הלמ"ס טרם פרסם את נתוני 2010 ומחצית 2011 אך צפוי שמגמה זו רק החריפה.