ארגון אמון הציבור מבצע דגימות מחירים של מוצרי צריכה ושירותים בענפי פעילות שונים בישראל ומשווה אותם למחירי מוצרים ושירותים במדינות אירופה וארה"ב. המחירים הנדגמים מותאמים לכח קניה ונועדו לאתר פערי מחירים משמעותיים בענפי הצריכה השונים. ממצאי הארגון מלמדים על פערים עקביים ודרמטיים של עשרות אחוזים במחירים בישראל למוצרים ושירותים שמחירם אמור להקבע באמצעות תחרות יעילה בשוק. משמעות הנתונים היא שבחלק ניכר מענפי הפעילות במשק ובעיקר בתחום המזון מתקיימים כשלי שוק משמעותיים שחלקם תולדה של מעשי ומחדלי הממשלה, הגורמים להקטנת תחרות וכפועל יוצא לייקור המחירים. בנוסף, מעידה תופעה זו על הנטל ההולך וגובר של המיסוי העקיף בישראל ביחס למדינות המערב.
לצד בחינת הכשלים בצד ההוצאות ויוקר המחייה של משקי הבית, בחן הארגון את נתוני ההכנסות נטו של משקי הבית השונים במטרה לבחון שחיקה אפשרית בהכנסות משקי הבית במהלך השנים האחרונות.
"החדשה הטובה" היחידה שעולה מהנתונים היא כי מצבם של שלושת העשירונים העליונים כלומר, עשירוני 8, 9 ו-10, השתפר וצפוי כי גם בשנתיים האחרונות מצבם ימשיך להשתפר. לעומתם, מצבם של כל יתר העשירונים, 70% ממשקי הבית בישראל, הורע משמעותית, בעוצמות משתנות,בתקופה שבין 2007-2009 וניתן להסיק כי בשנה וחצי האחרונות מצבם רק החמיר.
חשוב לציין, כי נתוני הלמ"ס הזמינים מתייחסים לתקופה של עד דצמבר 2009 ולכן אין בהם כדי ללמד על ההיקף המצטבר של השחיקה גם לשנים 2010 ומחצית 2011. כיוון שידוע כי בשנים 2010-2011 נצפו עליות מחירים דרמטיות של מוצרים ושירותים ללא שינוי מהותי בההכנסות של משקי הבית הרי שהתמונה העגומה הנשקפת מנתוני הלמ"ס בהכרח משקפת מצב אופטימי ביחס לנתונים עדכניים והמצב של רוב משקי הבית נכון להיום, בודאות גבוהה, חמור וקשה יותר.