ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה אמש (א’) ישיבה מרתונית שארכה כ-8 שעות במסגרת המשך הדיונים בהצעת הממשלה לתיקון פקודת מסילות הברזל, שנועדה ליצור תשתית משפטית להפעלת רכבת קלה. כמו כן נועד התיקון להתאים את הפקודה לשינויים בהפעלת מסילות ברזל ארציות, שהמרכזי שבהם הוא העברת הסמכויות מרשות הנמלים והרכבות, שאינה קיימת עוד, למנהל שממנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
במהלך הדיון היום שמעה הוועדה מספר סקירות באשר להצעת הממשלה לתיקון הפקודה. אמנון פורטוגלי ממרכז חזן במכון ון ליר, שהבהיר כי הוא אינו מייצג שום גוף שיש לו נגיעה להצעת החוק וכי הוא מדבר בשם הציבור, הביע חשש שהצעת החוק כוללת סעיפים שנועדו לאפשר את הפרטת רכבת ישראל או ביצוע שינוי מבני בה. לדבריו, "חובתה של חברה ממשלתית, כמו רכבת ישראל, היא תועלת הציבור ולא השאת רווחים, שזה מה שיקרה אם הרכבת תופרט". הוא הוסיף כי מהלך של הפרטת הרכבת כבר נכשל בבריטניה ובניו זילנד.
מנכ"ל זכיינית הרכבת הקלה בירושלים סיטיפס, יהודה שושני, אמר כי הצעת החוק משנה את תנאי הזיכיון. הוא הזהיר כי שינוי חד צדדי של הסכם בחקיקה יהיו לו השלכות עתידיות על המגזר הפרטי, מבחינת האמון כלפי עמידת הממשלה בהסכמים. שושני אף הציג את פרופ’ ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שכתב חוות דעת בנושא החוקתיות של הצעת החוק עבור סיטיפס.
פרופ’ מדינה הסביר לוועדה כי סיטיפס חתמה מול המדינה על הסכם זיכיון, וכעת המדינה רוצה לעבור למודל הפעלה של רישיון פתוח. לדבריו, "מודל הרישיון הפתוח הוא לגיטימי לרכבות עתידיות, אך הקושי הוא החלתו למפרע על מי שכבר קשור בהסכם זיכיון עם המדינה".