בנק ישראל מפרסם היום (ב’) דיווח לציבור על הדיונים המוניטריים בבנק ישראל לקבלת החלטת הריבית לחודש יולי 2011. ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש יולי 2011, חבר הנהלה אחד המליץ להעלות את הריבית ב-0.25 נקודת האחוז ושלושה חברי הנהלה המליצו להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25% אחוזים.
כפי שצוין בהחלטות הריבית הקודמות, בנק ישראל מנהל מדיניות העקבית עם תהליך הדרגתי של החזרת הריבית לסביבה "נורמאלית"; תהליך שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. קצב העלאת הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. השארת רמת ריבית בנק ישראל לחודש יולי ללא שינוי ברמה של 3.25 אחוזים עקבית עם תהליך זה. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: הערכת סביבת הפעילות הריאלית תוך התייחסות לנעשה בעולם וכן לסיכונים גיאו-פוליטיים; התפתחות באינפלציה ובציפיות לאינפלציה; צעדי המדיניות בתחום הדיור שננקטו בחודשים קודמים והשפעתם על מחירי הדיור, על רקע המשך עליית מחירי הדירות המואצת; והאם קיים צורך בנקיטת צעד מקרו-יציבותי נוסף בתחום הדיור.
בדיון על הערכת סביבת הפעילות הריאלית, המשתתפים ציינו כי ההאטה בצמיחה העולמית וההשלכות של משבר החוב באירופה, מחזקים את החשש להרעה במצב הריאלי בעולם, ולדחיית העלאות הריבית במדינות המרכזיות לרמתה הנורמלית או למיתון קצב העלאות הריבית בהן בעתיד. כתוצאה מכך יהיה צורך להתמודד מול הלחצים לייסוף השקל שעלולים להתגבר דרך פערי הריביות הצפויים. השפעת ההאטה בעולם שבאה לידי ביטוי בנתונים המראים התמתנות ביצוא מישראל בחודשים אפריל מאי ביחס לנתוני היצוא ברביע הראשון, מגדילה את האפשרות להאטה בצמיחת התוצר ברביע השני יחסית לצמיחה המהירה ברביע הראשון. בהקשר זה, צוין כי ההאטה בעולם עלולה לגרור האטה בקצב צמיחת התוצר בישראל, וזו תמתן את קצב עליית האינפלציה. עוד צוין כי למרות העלייה באינפלציה בעולם, נרשמת ירידה בציפיות לאינפלציה בעולם (על רקע ירידת מחירי הסחורות והנפט, הורדת תחזיות הצמיחה, והקטנת ההרחבה המוניטארית במדינות שונות) אשר צפויה לפעול למיתון קצב האינפלציה גם בישראל.
בדיון אודות התפתחויות באינפלציה ובציפיות לה צוין כי רמת האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים נותרה מעל הגבול העליון של טווח יעד האינפלציה (גם לאחר פרסום מדד חודש מאי) ברמה של 4.1 אחוזים. בנוגע לקצב עליית המחירים בשלושת החודשים האחרונים (מנוכה עונתיות) אשר נראה כי התמתן ביחס לקצב עלייתם בחצי השנה הקודמת להם, חלק מן המשתתפים בדיון סבר כי עברנו לסביבת אינפלציה נמוכה יותר, ואחרים הביעו חשש כי טרם ניתן לקבוע זאת בביטחון מספק. לעומת זאת, הייתה תמימות דעים כי חל שיפור ברמת הציפיות לאינפלציה אשר ירדו בכל הטווחים, כאשר הציפיות לשנה משוק ההון ולפי ממוצע הערכות החזאים הפרטיים אף ירדו מעט מתחת לגבול העליון של טווח יעד האינפלציה. יחד עם זאת, הודגש שעדיין מדובר בסביבת ציפיות גבוהה מהרצוי. כמו כן צוין כי הפער בין רמת ריבית בנק ישראל הנוכחית ובין רמת הריבית הנחשבת "נורמלית" מאפשר לבנק ישראל דרגות חופש בקצב העלאות הריבית כך שניתן יהיה להגביר את הקצב במידת הצורך גם ללא העלאה של הריבית לחודש יולי.
נושא מרכזי שנידון הוא השפעת צעדי המדיניות שננקטו עד כה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר בתחום הדיור, על רקע התחדשות עלית מחירי הדירות בהסתכלות שנתית בחודש האחרון. כל חברי הפורום הביעו את דעתם כי מוקדם מדי מלראות בנתונים הזמינים את השפעת צעדי המדיניות השונים. אלו צפויים להתבטא בנתונים, לכל המוקדם, בחודשים הקרובים, והשפעתם צפויה להימשך על פני השנתיים הבאות, ויש להמתין פרק זמן נוסף על מנת להעריך את מידת השפעתם על מחירי הדיור. עוד נטען כי השפעת רמת הריביות על שיעור הדירות להשקעה איטית מאוד והשפעתה מתחילה רק כעת. בהקשר זה חבר ההנהלה שהמליץ להעלות את הריבית הוסיף, כי לדעתו הבעיה במחירי הדיור מצריכה לפעול החודש, אם באמצעות הריבית ואם באמצעי מדיניות אחרים.
בהקשר זה נידונה שאלת הצורך בנקיטת צעד מקרו יציבותי נוסף בתחום הדיור למרות ההעלאה המצטברת בריבית בנק ישראל והצעדים שננקטו לאחרונה, שכאמור צפויים לבוא לידי ביטוי בהמשך. זאת על רקע התגבשות סיכונים בצד היזמים על רקע נטילת אשראי לרכישת קרקעות במחירים גבוהים מול אפשרות של ירידה בעתיד של מחירי הנכסים. מנגד, מתהווים סיכונים בצד הרוכשים אשר יתכן ויתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתאות. בהקשר זה עלה חשש מנקיטת מספר רב מדי של צעדי מדיניות, בנוסף להעלאות הריבית, אשר יגרמו לירידה חדה מדי במחירי הדירות במקום ל"נחיתה רכה".
בהתחשב בהאטה במשק העולמי והשפעתה השלילית הצפויה כבר ברבעון השני על המשק בישראל, בפערי הריביות בינינו למשקים החשובים בעולם, ובהתמתנות באינפלציה בפועל ובצפויה, המליצו שלושה מחברי הפורום על הותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי בחודש יולי. זאת מתוך כוונה להמתין מעט לבחינת השפעת העלאות הריבית שבוצעו עד כה, ולהשפעת צעדי המדיניות שננקטו בתחום הדיור על מחירי הדירות והאשראי לדיור. צעד זה עקבי עם חזרה הדרגתית לריבית נורמלית לאור העלאות הריבית בחודשים האחרונים ועולה בקנה אחד עם חתירה להשגה הדרגתית של יעד האינפלציה המביאה בחשבון את השיקולים הנוספים שצוינו.
לעומתם, חבר הנהלה אחד המליץ להעלות את ריבית בנק ישראל ב-0.25 נקודת אחוז, כשהוא רואה חשיבות בנקיטת מדיניות נוקשה יותר בנושא מחירי הדיור, כל עוד אין עדות מוצקה שהצעדים שננקטו עד כה משפיעים בצורה משמעותית. זאת, על רקע המחיר הכבד שעלול המשק לשלם במקרה של הערכה מוטעית כי מחירי הדיור יתמתנו בעקבות הצעדים לעיל.