סקירה בנושא: "השקל היה צריך להיות לטובתנו" מאת מחלקת המחקר של FXCM. התקוממות ציבור הצרכנים האחרונה ("מלחמת הקוטג") צודקת כנראה מכמה בחינות: תחילה, אם הגענו לנקודה שבה מגזרים חברתיים שונים כל כך התאחדו סביב סוגיה אחת כה "שולית" לכאורה, הסוגיה כנראה לא שולית כלל, אלא מייצגת את הלך הרוח הקיים בחברה הישראלית לכול אורכה ורוחבה.
שנית, כמו בכול המהפכות הרציניות בעולם, מעמד הביניים נמצא גם כאן בחזית המאבק. לא ניתן להאשים אותו בקיצוניות אידיאולוגית או במאבק למילוי זמן מיותר הקיים אצל מובטלים וחסרי בסיס כלכלי. אבל האם המאבק מוצדק מבחינת העובדות המספריות?
כתבנו בסקירה קודמת שעלויות חומרי הגלם כמו הסוכר, הנפט, והחלב לא כל כך הצדיקו את ההעלאות האחרונות של המחיר לצרכן במוצרים שונים. עלויות השיווק, והרווחיות של התחנות השונות שבין הפרה, ועד למדף, היוו כנראה גורם מכריע יותר.
והנה, נזכרנו שגם מכיוונו של שוק ההון, ובמיוחד מכיוונו של טבע החוץ, והיחס שבין הדולר לשקל ניתן למצוא חיזוק נוסף לטענה שהיינו, כאזרחים, צריכים לשלם פחות בחיי היום-יומיים. ניקח לדוגמא את מחיר הנפט (ברנט) שמדינת ישראל קונה אותו כספק אנרגיה חשוב למשק. עלייתו מתחילת השנה הייתה כ-18% (מ-95$ ל-כ-115$). אבל אם תיקחו את אפקט חיזוקו של השקל כלפי הדולר (עלייה של 4%), היינו צריכים לראות השפעה ממתנת מצד המטבע במחיר האנרגיה אצלנו. זה היה כמובן מוזיל את העלויות, לא רק לדלק שאנו שמים באוטו, אלא גם במחיר הייצור של רוב הדברים.
נשאיר אתכם לשפוט אם הרגשתם השפעה כזו או אם היא בכלל הוזכרה בשיקולים לשינויי המחירים השונים.